אתחיל ב-ב'. אלה החסרונות. כשאתה נשוי והולך עם טבעת נישואין, אתה מאבד את חיי החברה ונתקל ביחס חשדני מצד אנשים שלא רואים בעין יפה את היותך לבבי. אבל היתרונות עדיין שם: דלתות נפתחות בפניך כי פתאום אתה "רציני".
אסיים ב-א', חברה שבה הנורמה היא להיות חשדן כלפי אנשים שנמצאים במערכת יחסים מחייבת, היא חברה מקולקלת. אנשים מסתכלים בעין רעה על נשואים שיוצאים, כי הם שופטים את הנשוי בתור אדם שזונח את התא המשפחתי, ומחפש סטוצים מהצד. בחורות נרתעות מלשוחח בפתיחות על דברים או לשמור על קשר משום שהן שופטות את הנשוי בתור אדם שזונח את התא המשפחתי, ומחפש סטוצים מהצד.
השופטים הללו הם אנשים שלא מאמינים בטבעו הטוב של האדם ומחזיקים ממנו אדם הפכפך, חלש אופי, מועד לנפילות. בדיוק כפי שהחברה שלנו ככלל מנסה להטיף. הריבון שומר על האדם מפני עצמו ולכן יש צידוק מוסרי אליו ואל החוק השרירותי שהוא קבע. הדתות הפכו את המשטור הזה לדבר שמתבצע גם בתוך נפשו של האדם פנימה ולא רק כלפי חוץ.
הטבעת היא בסך הכל קמע. מי שמחזיק בקמע הזה מקבל פריווילגיות. נצל את הפריווילגיות האלה לתועלתך. שים לב שאם תתחמק מהמחויבות לחבוש את הקמע, השמרנים מבין האנשים עשויים לתפוס אותך כרמאי, או כפורע חוק.
קמע, בדיוק כפי שכשאתה מחזיק ב"כרטיס תושב" אתה זכאי להנחה בכניסה לגן החיות העירוני. ואם אתה תושב אבל אין לך כרטיס תושב, ובכל זאת תדרוש את ההנחה הזאת, השמרנים מבין עובדי גן החיות יתפסו אותך כרמאי או כפורע חוק.
המשמעות של "ברית הנישואים", אינה דתית אלא אזרחית. מרגע שאתה נחשב כבית אב, המדינה רשאית לפקח עליך במסגרת מנגנוני בבקרה והמס השונים שלה. היא נותנת לך פריווילגיות פוליטיות שונות, אך גם קונסת אותך אם חרגת מכללי הנימוס שהיא דורשת. החברה מהווה את הזרוע הארוכה של המדינה, היא אוכפת את הבקרה באמצעות הזומבים של החוק. אם אדם מנסה להתחמק ממעמד הזומבי, גם הוא הופך להיות אויב המדינה. כי גם הוא מסומן כפורע חוק פוטנציאלי. לכן רוב האנשים שמנסים לא להיות זומבים הם כמו "אנוסים", מקיימים את זהותם העצמית רק בנפשם פנימה ולא כלפי חוץ.
המדינה תמשיך לעודד נישואים כדי לקבל גושפנקא חוקית לחדירה למרחב הפרטי של האזרחים. ותמשיך לעודד ילודה, כדי לעודד גיוס עוד זומבים מחונכים למערכת האכיפה המחוכמת שלה. ותמשיך להדיר ממזרים שנולדו מחוץ לברית הנישואים, מפני שממזרים כאלה הם פיראטים, תוצר של פריעת חוק.
להשאיר תגובה