הדימויים "עפר" ו"טל" משקפים את העקרון הספירלי של ההיסטוריה בתנ"ך. לפי העקרון הספירלי ההיסטוריה היא מחזורית, אך כל מחזור הוא נדבך נוסף בדרך אל "נקודת האומגה", נקודת יעד היסטורית שבה העולם יהיה מתוקן ו"החטא הקדמון" יכופר. מבחינת המדע כמובן המושגים הדתיים עברו חילון, כך שנקודת האומגה היא "המצב הטבעי" והחטא הקדמון הוביל למצב שדורש פתרון בדמות האמנה החברתית. הדיאלקטיקה של הגל, לדוגמה מושפעת ממה שנורמן כהן מכנה "האסכטולוגיה היוחננית והיואכימית".
- האסכטולוגיה היוחננית: ההיסטוריה מורכבת ממצב בראשיתי מושלם, קלקול והליך של תיקון שהולך ומתקן את אי השלמות עד למצב הזהה לשלמות הבראשיתית.
- האסכטולוגיה היואכימית: ההיסטוריה מחולקת לאבני דרך שתוחמות עידנים. לכל עידן יש את האופי שלו והכללים שלו. העולם הוא אורגניזם מתפתח, ויש לו גלגולים ושלבי חיים.
השילוב בין שניהם הופך את ההיסטוריה לספירלה שההיטל על ציר המוסר הוא גל מסורי, שמתחיל במקום גבוה, הולך ומתדרדר עד שמגיע לתחתית ואז שב ועולה בעליה חדה אך ההיטל על ציר הקידמה הוא עליה מתמדת עד לנקודת השיא. בטרמינולוגיה הדתית השיא הזה נקרא "אחרית הימים".
ציר ההיסטוריה נע מכיוון של סדר לכיוון של אי סדר, ומתוך האי סדר הזה נובע סדר חדש. כלומר, בראשית היה תוהו ובוהו, או כפי שכינה אותו תומאס הובס, "המצב הטבעי". ואז כוננו בני האדם לראשונה את האמנה החברתית, הממסד נוצר. ומהמצב הזה החברה הלכה והתדרדרה לטענת הממסד, או לחלופין הלכה והשתקמה לטענת האנטי ממסד. עד למצב שבו הממסד קרס, והאנטי ממסד ירש את מקומו, כשכל אדם נשמע לצו השכל, או כפי שכינה זאת ג'ון לוק, "המצב הטבעי". העולם בא מן המצב הטבעי וחוזר אל המצב הטבעי, ובשפה המיסטית המצב הטבעי הזה נקרא "עפר", על פי הוראת הפסוק "כי מעפר באת ואל עפר תשוב" (בראשית ג' י"ט).
הנחש, שמסמל את האנטי ממסד, נדון לאכול עפר, "ועפר תאכל כל ימי חייך" (בראשית ג' י"ד). אך ישעיהו בחזון אחרית הימים (ס"ה כ"ה) מנבא "זאב וטלה ירעו כאחד, ואריה כבקר יאכל תבן, ונחש עפר לחמו. לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ה'".
הטל מסומל כאוטופיה הבראשיתית במצב הטבעי. כלומר, בשחר יורד הטל ומרטיב את העפר. הטל מקושר ללידה, כפי שכתוב בתהלים (ק"י ג') "מרחם משחר לך טל ילדותיך". מה שיקרה באחרית הימים, הוא ששוכני העפר, אלה שנמצאים במצב הטבעי (של התוהו ובוהו) יקומו לחיים באמצעות הטל, שהוא המצב הטבעי. ישעיהו (כ"ו י"ט) אומר: "הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל".
להשאיר תגובה