החמור נקרא Ass מפני שהוא רועה, ועושה קקי מבית הרעי, מפי הטבעת. מהמקום שבו עושים קקי, שהוא גם אותו המקום שאיתו מבצעים "משכב בהמה", ומי מייצג את הבהמיות יותר מן החמור?
סת היה אימפוטנט. בגרסה אחרת סת היה לא פורה. בגרסה אחרת הוא היה מסורס. בגרסה עוד יותר אחרת הוא לא היה מסורס וכן היה פורה, אבל פשוט היה הומוסקסואל ולא נמשך לנשים. ולכן כשנפתיס, אשתו, היתה מתוסכלת מחוסר ההתענינות שלו בה, היא התחפשה לאיזיס, אחותה, ונשכבה למרגלות מיטתו של אוסיריס, שלא שם לב לתרמית ושכב איתה, וממשכב זה נולד אל החניטה המצרי – אנוביס. גילה זאת סת, התעצבן והחליט לנקום באוסיריס. איך? הלך ואנס את בנו של אוסיריס, הורוס הצעיר.
בגרסה אחרת, העונש שסת נתן לאוסיריס היה קשה יותר וארוך יותר. הוא רדף אותו, סגר עליו ואז רצח אותו. איך? הוא כלא אותו בתיבת גומא, אטם אותה טוב טוב ואז נעל אותה. ליתר בטחון הוא גם זרק אותה לנילוס, כדי שגם אם יקרה מקרה ואוסיריס יגלה יכולות של הודיני, הוא יגלה אחר כך שאין לו לאן לברוח כי מסביב הכל מים ומים. וכך אוסיריס מת.
התיבה המשיכה לשוט במורד הנילוס עד שהגיעה רחוק רחוק אל ממלכה נידחת. איזיס, אשתו האוהבת של אוסיריס הלכה לחפש את התיבה וכך הגיעה במסעה בסופו של דבר לממלכה הזאת. שם הפכה לאומנת של הנסיך. הנסיך חלה בשלב כלשהוא ואיזיס הקימה אותו לתחיה, ובתמורה קיבלה את התיבה עם גופתו של אוסיריס בתוכה. בהפליגה חזרה למצרים, היא נכנסה להריון מאוסיריס המת וילדה ילד שגם הוא נקרא הורוס. את התיבה היא החביאה בחול.
ראה סת שאיזיס השיבה את אוסיריס וילדה גם את בנו, וביקש להרוג אותו. אוסיריס הרי כבר מת. איזיס בנתה לבנה תיבת גומא והסתירה אותו בסוף, ושמרה עליו מרחוק כדי להגן עליו מפני החיות הרעות שוכנות הנילוס כמו ההיפופוטם לדוגמה, שהיה שליחו של סת וניסה להיות הזרוע הארוכה שלו בחיסול זרעו של אוסיריס. סת לא הצליח להרוג את הילד והוא גדל להיות אויבו המר ונוקם מותו של אביו.
הערוץ השני של סת במלחמתו נגד אוסיריס היה שבחשאי הוא הצליח למצוא את גופתו של אוסיריס (בחשאי, כלומר בעזרת השטאזי שלו, חיות הלילה. חזיר הבר והתן). בזעמו הוא החליט לבתר את אוסיריס לנתחיו. כל נתח הוא טמן במקום אחר כדי שגם אם איך שהוא ימצאו אותו ויחברו את כל הנתחים כפאזל, לא יצליחו להפיח בו מחדש רוח חיים – מה שבסופו של דבר קרה. אבל סת לא לקח בחשבון שאיזיס, אשתו של אוסיריס שאהבה אותו אהבה עזה, היא אלת החיים. איזיס הלכה ומצאה את כל חלקי הגופה של אוסיריס, בעזרתה האדיבה של נפתיס, האלה המגינה על המתים. כעת משהפאזל הושלם, היא השיבה אותו לחיים בהצלחה. כדי להגן עליו שלחה אותו למשול בעולם המתים, ומאז ועד היום הוא מכהן כאל השאול.
אגב, הפאזל לא באמת הושלם. איזיס לא מצאה את איבר מינו של אוסיריס (זה שהכניס אותה כאמור להריון באקט הנקרופיליה דלעיל). האיבר נבלע על ידי שפמנון. מה עשתה? בראה לו זין חדש!
מה אנו למדים מכאן?
- הסיפור הזה מזכיר לכם את החלפת לאה ברחל? הסיפור של משה בתיבה? פילגש בגבעה? רות ובועז? החייאת הנער על ידי אלישע? בקיצור, כל שבר סיפור מיתולוגי בתנ"ך? כל הכבוד. זה הרעיון.
- השטאזי של סת היו מפלצות הים וחיות הלילה? עכשיו אתם מבינים מדוע ה"לוייתן", נחש הבריח והעקלתון או בקיצור נחש המים – נחשב לחיה דמונית ביהדות. עכשיו את מבינים למה "בהמות", ההיפופוטם היא חיה דמונית. עכשיו יותר מכל אתם מבינים למה הכלב והחזיר הם החיות הכי משוקצות ביהדות, ואסור לגדל אותם (בבא קמא ע"ט עמוד ב') – הן הגרסאות המבויתות של התן וחזיר הבר.
- סת היה מסורס? "לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'". סת היה לא פורה? הפרד, הממזר של החמור (סמלו של סת), לא פורה, "לא יבוא ממזר בקהל ה'". סת היה הומוסקסואל? "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה".
הסוסים והחמורים ידועים במבנה החברתי שלהם במסגרתו יש זכר אלפא אחד שחולש על כל הרמון הנקבות, ומאידך יש תופעה מאוד רחבה של מה שנקרא "עדרי רווקים", כל הזכרים האחרים שלא זכו בנקבות רועים ביחד, וביניהם לעיתים נפוץ הנוהג של הומוסקסואליות שבא לספק את צרכיהם המיניים. לכן משכב זכר בא בדרך כלל בנשימה אחת עם משכב בהמה, מפני שהבהמות החרמניות הולכות ושוכבות עם כל מה שיכול לתת להן פורקן מיני. בין אם מדובר על חמורים, ובין עם מדובר על הפקודים האחרים שבשטאזי של סת, הכלבים שידועים בתור חרמנים לא קטנים שתוקעים בכל חור ברעבונם.
באשר ליצר המיני משול הרסן של "המשטרה החשאית" של מצרים, שאוהבים לעשות תועבות מיניות הן בחשאי והן בפרהסיה, כותב יחזקאל בפרק כ"ג: "ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים, ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם". יש כאן רפרנס לא רק לעוצמת זירמת הזרע של הסוסים החרמנים, יש כאן גם את פועל הזכרון בכתיב חסר, כדי לרמוז שהזנונים המדוברים הם לא סתם זנות, אלא זנות עם זכר.
אם ההתנהגות של החמור אופיינית באופן כללי לבהמה, למה דווקא חמור נקרא Ass? כי הטוטם של סת הוא החמור, וסת היה הומוסקסואל. ובאופן כללי החמור בתנ"ך הוא סמל לפריצות מינית, וספציפית לפריצות מינית במצרים, ו"מעשה ארץ מצרים" הוא גילויי ערווה למיניהם.
כשאני מציין את ה"רעי" ואת "בית הרעי" כחור התחת, אני רומז כפי שרמזתי כבר מפורשות בפוסט הקודם, שיש קשר האטימולוגי בין בהמות רועות לבין בהמות שעושות הרבה קקי בשטח. הסיבה: בהמות רועות, אוכלות עשב, בעשב יש הרבה תאית, הגוף לא מעכל תאית בצורה אפקטיבית ולכן פולט אותה. פרות וכבשים הן חיות מעלות גירה ולכן קל להן יותר לעכל את התאית. לעומת זאת סוסים וחמורים אינם מעלים גירה, ולכן קשה להם, והם פיתחו אסטרטגיה אחרת לעכל את האוכל שלהם. בכל מקרה, קקי נקרא "רעי", ופלוץ נקרא בלשון נקיה "אד רעי", או שמא זהו צריוף מקרים שהעיר שבה היה פולחן לעשתורת נקראה "עשתרות באדרעי".
ובעניין זה גם חזיר שהיא בהמה מפריסת פרסה כמו הצאן והבקר, לא יכול לעכל תאית, בדומה לחמורים ולסוסים. מה עשה החזיר? האסטרטגיה שלו לאכול היתה שהוא לא רק צמחוני אלא אוכל כל, וכך הוא לא רעב.
ומה לגבי הארנבת? גם היא אוכלת עשבים ולא מצליחה לעכל אותם. מה האסטרטגיה שלה? ובכן, הפתעה: לאכול את הקקי של עצמה, כי הוא בר-עיכול יותר מעיסת העשב שהיה לפני שעוכל. כן וגם כלב, שבמקורות היהודיים נקרא "בהמה מזיקה" לכל דבר. הגמרא בבבא קמא ע"ט היא מקור נהדר לסוגיית נזקי בהמה.
האם ההתנהגות המתוארת של הבהמה אופיינית רק לבהמה? הרי כל החיות עושות קקי דרך הרקטום? ובכן, יש חיות שמפרישות את הפסולת שלהן מנקבים אחרים (כמו לדוגמא, הקאה). כמו לדוגמא, באמצעות קיא. הי, כל הרעיון של העלאת גרה הוא פליטה של אוכל מעוכל שלא באמצעות התחת. אגב, כשאנחנו בני האדם נתקלים בחיות שאוכלות קקי, אנחנו מרבים לפלוט את תוכן הקיבה שלנו באמצעות נקב אחר שאינו בית הרע
Culture Agent 
להשאיר תגובה