הגיבור שלי להיום: ז'וזף פוז'ול שידע לעשן סיגריה באמצעות צינור שהחדיר לפי הטבעת ואחר כך שר עם אותו צינור (אני מעריך), דרך הטוסיק את המרסלייז ואת "או סולה מיו". כתבה ב"כלכליסט" שמצאתי מוסיפה עוד חומר כתוב בעברית:
הכישרון הייחודי של ז'וזף פּוֹז'וּל הצרפתי היה לשאוב מים ואוויר לתוך הרקטום שלו בעודו עוצר את נשימתו, ואז לפלוט אותם בסילון מדויק, תוך שהוא מכבה נרות במרחק 30 ס"מ, יורה מזרקות לגובה שלושה מטרים, שר בקול טנור ובריטון ומפיק קולות של חיות. […] פוז'ול גם ידע לחקות "פלוצים סטריאוטיפיים", כגון הנפיחה החרישית והעדינה של כלה בליל כלולותיה, והרועמת יותר, בבוקר שאחרי […] לאחר שהשחיז את כישוריו בהופעות ברחבי צרפת נסע פוז'ול לפריז, להיבחן בפני מנהל המולאן רוז', מועדון הלילה המפורסם. באודישן הוא הוריד את מכנסיו, טבל את ישבנו בקערת רחיצה גדולה, שאב את כל המים ושב ומילא את הקערה. הפעלול קנה לו קריירה מזהירה בבירת השעשועים של ראשית המאה ה־20, ואת שם הבמה Le Pétomane – באנגלית Fartomaniac, ובעברית פשוט "הפלצן".
Culture Agent 
להשאיר תגובה