בעת שהותו של היילה סילאסי בירושלים, כשהיה בגלות בזמן שהאיטלקים כבשו את אתיופיה, בשנות השלושים, הוא פגש יתומים ארמנים שברחו מגיא ההריגה בטורקיה אל אחיהם הארמנים במנזרים שבעיר העתיקה בירושלים. בין הכנסיה הארמנית לכנסיה האתיופית, בהיותן אורתודוכסיות מזרחיות, גם ככה יש קרבה, וזה מה שמסביר את החיבור ביניהם. סילאסי פרש על היתומים את חסותו ועם שובו לאתיופיה אימץ אותם ומינה אותם לנגני התזמורת האימפריאלית שלו. קבורק נלבנדיאן, מנהיג התזמורת, הוא גם מי שכתב את ההמנון של אתיופיה. מאוחר יותר, בטיפוחו של סילאסי, התפתחה באדיס אבבה סצנה שלמה של ג'ז, כשנלבנדיאן וכמה מבני משפחתו שימשו מנטורים של הכוכבים העולים. ברבות הימים הכוכבים הללו הפכו לעמודי התווך של המוסיקה האתיופית – מולאטו אסטטקה, מחמוד אחמד, אלמייהו אשתה וכו'. הארמנים מהווים אם כך השפעה גדולה על חיי התרבות והמוסיקה באתיופיה, והם ראויים לגלעד שינציח את תרומתם. והה טילביאן, דור רביעי לארמנים-אתיופים החליט לעשות מזה סרט תיעודי אבל לשם כך הוא צריך תקצוב. "טזטה", היא סולם מוסיקלי מרכזי במוסיקה האתיופית ופירושה גם זכרון, אותו זכרון שטילביאן מבקש להנציח. ויה
להשאיר תגובה