לפני כמה חודשים הציע האצן ניק סימונדס את הזרוע שלו לכל המרבה במחיר. הוא הציע לקעקע כתובת קעקע זמנית למרבה במחיר. המנצחת היתה חברה אחת שהפכה בכך לספונסרית שלו ומאז סימונדס מסתובב עם הקעקוע. אלא שחוק מס' 40 של האולימפיאדה לא מרשה למתחרים לפרסם את הספונסרים שלהם ולכן סימונדס נדרש לכסות את הקעקוע במדבקה. אלא שהצעד הזה רק עושה יותר רעש סביב הקעקוע ויצא הפסדה של החברה הספונסרית בשכרה. אבל מסתבר שסימונדס, שהרוויח מכל העניין 11,000$ לא עשה את זה בשביל הכסף אלא במסגרת מאבק שלעזרתו נרתם. מסתבר שיש ספורטאים רבים שנאבקים על קיומם וספונסרים אישיים הם בעצם עזרה שיכולה לדרבן אותם להמשיך ולהתחרות (בדיוק כמו שקורה עם קבוצות, כך גם עם שחקנים). הכתבה הזאת מתמקדת בהאשטאג בטוויטר #Rule40 שהפך לסמל מאבק הספורטאים בחוק האולימפי. ספורטאים רבים פרסמו את הטוויט הבא, שהפך את ההאשטאג למדובר: "אני גאה להשתתף באוליפיאדה אבל אנחנו דורשים שינוי בעניין חוק 40". ובאופן כללי הנה כתבה מעניינת על קעקועים באולימפיאדה כולל הקעקוע המדובר של סימונדס.
להשאיר תגובה