Culture Agent

השיר "Over the border" שפותח את האלבום החדש של סיינט אטיין (שדרך אגב נשמע כמו סיינט אטיין קלאסי מארץ הקלאסי), הוא השיר הכי מקסים ששמעתי בתקופה האחרונה. שרה קראקנל נזכרת בנערותה ובמקום שהמוסיקה תפסה אצלה באותה התקופה. היא מסתכלת על התקופה בפרספקטיבה של אישה בגיל העמידה ושואלת את עצמה אם המוסיקה עדיין חשובה אצלה באותה הצורה ותמיד תהיה, ועונה לעצמה ש"האהבה היא כאן כדי להשאר". הזכרונות כוללים מעקב אובססיבי אחרי מצעדי הפזמונים, צפיה ב"טופ אוף דה פופס", מישוש של תקליטים וזיהוי עיוור של לייבלים על פי עטיפות, "הצליל המוזר של הסינתיסייזר", קריאה במגזינים שונים, הכנת מיקסטייפים, התאהבות ראשונה לצלילי מוסיקה וכו'. לא יכולתי להזדהות יותר, למרות ש"מעריב לנוער" ו"להיט בראש" זה כל כך LAME לעומת שנות ה-70' באנגליה. אבל לפחות לנו, הישראלים שהתבגרו בסוף השמונים ותחילת שנות ה-90', היה את שוש עטרי ו"קופסת הלהיטים"…