Culture Agent

כתר ארם צובא הוא הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, שנכתב בהדרכת בעל המסורה אהרן בן אשר בטבריה במאה העשירית לספירה. מסעותיו ותלאותיו של הספר עד לבית הכנסת של חלב, שם נשמר במשך 600 שנה, מעניינות כשלעצמן, אבל קורותיו במשך העשור שבין 1947 ל-1957 ובין 1957 ועד היום, הן שמעסיקות אותנו. בית הכנסת הגדול של חלב חולל ונשרף ב-1947 לאחר כ"ט בנובמבר, כנקמה של הפורעים הערביים על החלטת האו"ם. הם שברו את התיבה שהכילה את הספר ששימש כקמע עבור הקהילה ופיזרו את דפיו. לא ברור אם הם נפגעו וכמה מהם, אבל אף אחד לא ידע מה עלה בגורלו של הספר, עד שהוא מולט למדינת ישראל ב-1957. מסתבר שאיך שהוא הספר שרד, אבל לא ברור באיזה מצב ולא ברור כאמור כמה ממנו שרד. מה שכן ברור הוא שבראשית 1958 הוא היה פגום וחסר, שליש ממנו. וכאן הסיפור מתחלק לשלוש: 1. שרד, אוקיי, אבל מי אמור לשמור עליו כעת? ; 2. פגום, אוקיי, איך ניתן למנוע ממנו להפגם עוד יותר? ; 3. חסר, אוקיי, אבל למה והאם ניתן לאתר את החלק החסר?

מתי פרידמן, עיתונאי AP וחוקר מטעם עצמו מתגייס לרדת לעומקם של דברים בספר חדש שהוציא "תעלומת הכתר" שהופיע בהוצאת דביר, ומגיע למסקנות מדהימות. זאת בהתחשב בכך ששני ספרים שעסקו בכתר ארם צובא והופיעו במשך השנים – ב-1987 מטעם יד בן צבי, המכון לחקר יהדות המזרח שייסד הנשיא השני בן-צבי, וב-2010 שהוציא פרופ' מהישיבה יוניברסיטי – כמעט ולא כתבו על מה שקרה לכתר מאז 1947 וציינו בקצרה שהוא "הופקד בידי נשיא מדינת ישראל". תחקירו של פרידמן בעניין, שנתקל בחומות שתיקה ובקשיים רבים לגשת למסמכים שאליהם הגישה אמורה להיות חופשית על פי חוק, העלה כי רב הנסתר על הנגלה בפרשיה הזאת. בעבודה מבריקה הוא מגבש כמה הצעות ובהן רמיזה שמדובר בפלילים, ובפטרונות מתנשאת של המדינה, מה שמעלה כמה שאלות שקשורות לבעלות על נכסי תרבות, במחיר מה המטרה מקדשת את האמצעים, כמה סמכויות יש לתת לבעלי עניין ומקורבים, הרבה פוליטיקה ופאקים באמון של ברגים שונים במערכת. הוא הולך על ביצים כדי לא להפנות אצבע מאשימה מפורשת באופן חד משמעי כלפי מי מהחשודים, כך שבמקרה הזה ראשי יד בן צבי וקברניטי המדינה לא יכולים לחוש שדיבתם הוצאה רעה למרות שהספר רומז שהם התנהגו כמו מאפיה. זה בעיני מה שהופך את הספר הזה לחווית קריאה, מעבר לזה שהוא מרגיש כמו ספר מתח בלשי שירגש כל מי שאוהב ספרים בסגנון "צופן דה וינצ'י" או יותר נכון "הצופן האלכסנדרוני".

ראוי לציין שבמקביל לספר של פרידמן ובאופן בלתי קשור, הוקם פרוייקט שיתופי של יוצאי קהילת חלב לפתרון התעלומה של כתר ארם צובא, ופרטים עליו ניתן למצוא באתר הזה. מייסדי האתר מתכוונים ליצור סרט תיעודי באיתור אחר חלקיו האבודים של הכתר, והפרק הראשון הוא ראיון עם ראש צוות השימור של כתר ארם צובא שקורא למחזיקים הפרטיים לרוץ ולהפקיד את החלקים שלהם בידי מי שמסוגל לשמר אותם.