Culture Agent

למילים "בראש גלוי" יש כפל משמעות. המשמעות הראשונה היא "בריש גלי", כלומר בגאון, בפרהסיה. המשמעות השניה היא ללא כיסוי ראש. כפל הלשון במקרה הזה משמעו ללכת כחילוני בלי להתבייש. הסיבה של החילוני להתבייש, כביכול, היא בשל התשובה שהוא אמור לענות בשאלה מה יהודי בו. הוא אמור להתגונן מפני חיצי היהדות האורתודוכסית שפוסלת את החילונות שלו. מבחינתה אתה לא יכול לקרוא לעצמך יהודי אם תוכן עולמך לא תורני ולא מציית לסמכות הרבנית. אתה לא יכול לקרוא לעצמך יהודי עם עולם התוכן החלופי שבחרת אינו יהודי, יהדות אינה זהות בלבד אלא מכלול של זהות, דת וגזע. יש דיכוטומיה בין הומניזם לבין מוסר יהודי, אם אתה לא מציית למוסר היהודי אתה לא יהודי לגמרי. ובאופן כללי בגלל שאי אפשר למלא את עולם התוכן שהתרוקן מתוכן תורני, באף תוכן אחר וראוי ולהקרא עדיין יהודי, מי שרוצה לקרוא לעצמו יהודי הרי הוא יהודי ריק מתוכן. החילונות היא עגלה ריקה, ואין במה להתפאר בה. אם מתפארים במשהו הרי שהוא לא חילוני כי אם זר ליהדות. רוב דוברי החילונות שבאו לענות לשאלה הזו פסלו את האורתודוכסיה, רובם תקפו את האורתודוכסיה והצביעו על הכשלים שיש בה ובמוסר שהיא מקדמת. ידידיה יצחקי מנסה לעשות את זה אחרת, בצורה פוזיטיבית, לטעון שהחילונות לא באה לפסול את האורתודוכסיה אלא בסך הכל לשנות את הפוקוס מהאל לאדם, כלומר היהדות אינה עוד תיאוצנטרית אלא אנתרופוצנטרית ובתוך כך הומניסטית. וכך, יש מקום לדון בכתבי הקודש באופן ביקורתי ולנהוג בהם באקלקטיות, מה ששטותי לגמרי יש לפסול אותו אבל יש להתחשב בכך שהרוב המוחלט אינו שטותי בכלל. אדרבה, הוא חכם, והוא מהווה את ערש תרבותנו כך שאנחנו עדיין יונקים ממנו גם אם אנחנו נוהגים אחרת כי אלוהים אינו המרכז. ספרו של יצחקי "בראש גלוי" יצא במקור בהוצאת זמורה ביתן ב-1990, המהדורה הנוכחית שלו יוצאת בספריית פועלים במקביל ליציאת הספר באנגלית בהוצאת אונ' דלוור, ארה"ב + אתר.