Culture Agent

כשמדברים על איטלו דיסקו, שוכחים דבר אחד חשוב. איטליה לא היתה על מפת הדיסקו העולמית עד לסוף שנות השבעים, ולמעשה האיטלקים כמעט ולא עשו דיסקו בשנים אלה. גם הדיסקו שהאיטלקים כן עשו לא היה מכוון מלכתחילה לשוק האיטלקי, ורובו בכלל לא הופק באיטליה. בשנות השבעים בשום אופן לא יכלו לקרוא לערים כלשהן באיטליה "מרכזי דיסקו" והדוגמה המובהקת ביותר לכך, ולמעשה גם הלהקה האיטלקית המצליחה ביותר בדיסקו של שנות השבעים היא לה ביונדה. לה ביונדה זה אמנם באיטלקית "הבלונדינית", אבל מדובר בשם משפחה של שני האחים הפעילים בהרכב הזה. בתחילת הקריירה שלהם הם פעלו אמנם באיטליה, וכמובן שגם בסוף, אבל לא בתחום הדיסקו. ההרכב גם לא ייחד עצמו למוסיקת דיסקו בכלל, ועל מנת ליצור דיסקו אילץ את עצמו לפעול תחת שם אחר, "כדי שלא יתבלבלו" – D.D Sound, שהרי בתחילת הקריירה שלהם הם עשו מוסיקה אקוסטית. הם הוציאו בבייבי רקורדס, אז חברה צעירה במילאנו שקידמה בעיקר את אחיו של מייסדה, זמר בשם פוּפו. קטעי הדיסקו שלהם הצליחו בגרמניה, בארה"ב המוסיקה שלהם, לפחות עד 1980 לא הופצה. כמה מהלהיטים הגדולים שלהם כאן להתרשמותכם:

ב-1982 הם פרשו מיצירה למען הפקה באולפן שהקימו במילאנו "logic studios" (שהפך לאולפן בינלאומי מבוקש, דפש מוד הקליטו שם את "violator"). ההפקה המפורסמת ביותר שלהם כמפיקים (ולא כמנהלי אולפן) היא "vamos a la playa" של ריגיירה. הסיפור של הלהקה היה שהם חייזרים ובאו למשימה קוסמית שמטרתה להציל את העולם, לשם כך הם צריכים לשדרג את החברות שלהם לאחווה – ג'ונסון ומייקל ריגיירה, ולה ביונדה מילאו בהקשר הזה את הבק-טו-בק, אחים מפיקים לאחים. בשיתוף הפעולה הזה ריגיירה עשו סיבוב של 180 מעלות, מפוסט-פאנק שלא מזכיר בכלל את השירים האחרים שלהם, לסינתפופ צ'יזי שברבות הימים ייקרא איטלו דיסקו. אגב המשימה הקוסמית, כדאי לציין שמילות השיר "vamos a la playa" לא עוסקות בכיף ומשחקים על חוף הים אלא בזיהום אוויר ונשורת גרעינית – זו היתה כביכול האמירה הפוליטית של ההרכב, שמאוחר יותר השתתף בתחרויות חשובות כגון פסטיבלבר וסאן רמו.

ריגיירה התחילו כאמור כלהקת פוסט פאנק, בלייבל גל חדש נסיוני בבולוניה – Italian Records. הלייבל באותה התקופה היה אחד מהמובילים בסצנת הגל החדש באיטליה, והיו לו קשרי הפצה עם ראף טרייד הבריטיים. יסודו באולפן הקלטות בשם Harpo's Bazar. בין הלהקות המובילות את הלייבל ניתן למצוא כמה חלוצות של האיטלו-דיסקו מהצד האנדרגראונדי שלו. זאת משום שההפקות של הלייבל היו תמיד בכיוון של ז'אנרים כגון פּאנק-פאנק, נו-וייב, מיוטנט דיסקו וכו' (בסגנון להקות כגון: talking heads, devo, liquid liquid, DNA וכו'). להקת Gaznevada היא זו שליוותה את הלייבל שלו מאז היווסדו, ואף הובילה את פסטיבל הרוק הראשון שארגן – "בולוניה רוק". שניים מחבריה הקימו את Stupid Set, ביחד עם מי שפרש מאוחר יותר לטובת Hi Fi Bros. עברו בו גם הרכבים בולטים בסצנת הגל החדש האיטלקית כגון Neon, וכן Kirlian Camera בתחילת דרכו (בתקופה שהצטרף להרכב Hipnosis). וכמובן: NOIA, לפחות בפאזה השניה שלו במקביל להרצה של הפרוייקט Klein & MBO. הנה כמה קטעים שאפיינו את הסאונד של הלייבל:

הלייבל הגדול השני של הגל החדש באיטליה היה "מטריאלי סונורי", ג'אמפיירי ביגאצי היה הבעלים של הלייבל לאורך שנות השמונים והתשעים ויצר קשרים עם לייבלים כגון קראמד דיסקס הבלגית – בין השאר הוא הפיץ את מינימל קומפקט וטוקסידומון באיטליה. הלהקות החשובות של הלייבל היו נאון ומיליציה. לצורך העניין השם של ביגאצי חשוב לנו גם בגלל אחיו, ג'אנקארלו ביגאצי, מפיק נודע במוסיקה האיטלקי שעבד בשנות השבעים והשמונים עם מיטב האמנים באיטליה. בין השאר הוא עמד מאחורי שני הלהיטים האיטלקיים שהפכו מאוחר יותר לשיריה של לורה ברנינגן – "גלוריה" של אומברטו טוצי ו"סלף קונטרול" של ראף וכמובן מאחורי שיתוף הפעולה בין שניהם באירוויזיון 1987 (ובסאן רמו). ביחד עמדו שני האחים מאחורי "נאיף אורקסטרה". בתת הלייבל שלהם "Fuzz Dance" (שהיה יותר איטלו דיסקואי מהגל החדש בלייבל האם) הם הוציאו גם את הקטעים של אלכסנדר רובוטניק, שההפקות שלו, שיועדו במקור להיות גל חדש, הפכו לאב-טיפוס של מוסיקת ההאוס המאוחרת יותר.

בעניין קליין ו-מ.ב.ו (מריו בונקלדו, דוידה פיאטו מ-NOIA וטוני קרסאקו) יש לציין לייבל נוסף שבלט בסצנת האיטלו דיסקו, גם הוא במילאנו – Zanza/Gong, שם יצאו הלהיטים הענקיים שלהם כולל "Dirty Talk". בין השאר התחילו בלייבל את הקריירות שלהם אמנים כמו מאורו פארינה מרדיורמה, תחת השם hananas, שעמד בין השאר מאחורי עיבוד של "from here to eternity" של ג'ורג'יו מורודר, ואיוונה ספאניה שעבדה ביחד עם מריו בונקלדו (אמנם לא בלייבל הזה אבל הם הוציאו ביחד סינגל תחת השם קרול קיין – לא השחקנית אלא פסבדון של ספאניה), וסטפאנו סקי (אמן יורודאנס בתחילת הניינטיז) תחת השם Mito. הלייבל גם ידוע בכמה גרסאות איטלו שהפיץ לקטעים ששינו את פני המוסיקה האלקטרונית, בין השאר "אפריקה" של טוטו, "The End" של ג'ון קרפנטר (שיצא במקור ב-ZYX), או סופרמן, הנעימה של ET וכמובן המאש-אפ המדובר של פינק פרוג'קט.