Culture Agent

תורת האבולוציה היא אבן דרך בהיסטוריה של התרבות האנושית וגרמה לשינוי מהפכני בהתייחסות לטבע, שיש לו השלכות חשובות על מדעים אחרים ועל הלכי רוח בחברה האנושית בכלל. למרות שאבולוציה היא כמובן לא רק צ'רלס דרווין, היא מזוהה בעיקר עימו. יש בזה יתרונות, הוא קצר תהילת עולם כמי שפרסם את התאוריה המדעית החשובה ביותר של חוקר כלשהוא בתחום מדעי החיים (בשנה שעברה חגגו 200 שנה להיוולדו ו-150 שנה לצאת ספרו המהפכני). אבל יש בזה חסרונות, לא רבים יודעים מה היה הרקע לפרסום של דרווין, חוקרים קודמים שקעו בתהומות הנשיה וחוקרים באים בתור נחשבו רק לפרשנים מבלי שייוחס להם הקרדיט ההולם, הדגש הפך יותר הוא ופחות הם. הסיבה לכך היא שהידע הפופולרי בתחום זה דל-יחסית ומתרכז בעיקר באנקדוטות ובמדעינם בודדים, בעיקר בשפות שאינן בינלאומיות, כגון עברית. ברוב המקרים מייחסים את המהפך לדרווין כאמור, ברוב המקרים הדגש הוא בעיקר על התהוות חקר האבולוציה מאז פרסום "מוצא המינים" ועד לקבלתה של התורה כקונצנזוס, לא לפני ובטח שלא בעשורים האחרונים, בחלק מהמקרים מדובר בפופוליזטורים ולא בהכרח בחוקרים (ריצ'רד דוקינס, לדוגמה). היסטוריה שלמה של התורה הזו, בשפה השווה לכל נפש, עם ציטוטים מקוריים ובתוספת השלכות פילוסופיות לא פורסמו בעברית, ואת החסר הזה בא למלא פרופ' דוד וול בספרו "פרקים בהיסטוריה של תורת האבולוציה" שיצא לאחרונה בהוצאת "מאגנס" (וול, פרופסור אמריטוס לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פרש ב-2002 לגמלאות ומאז הוא מקדיש את זמנו לחקר ההיסטוריה של תורת האבולוציה). הספר ברובו לא מתמטי, חוץ מהמקומות שאי אפשר להתחמק מהעיסוק בסטטיסטיקה (המאה ה-20) וגם אז בקטנה. הוא קולח מאוד ובעיקר שופך אור על היבטים שונים של תורת האבולוציה – דתיים, מוסריים (אאוגניקה ושיפור החברה – כן או לא?), חברתיים ואף פוליטיים (שתי דוגמאות ידועות: אימוץ הלמארקיזם בברה"מ, משפט הקופים והויכוח על הבריאתנות בארה"ב)