הכנסיה המיסיונירית של הקופימיזם, "missionary church of kopimism" מאמינה שהאקט של העתקה ושיתוף קבצים הוא מצווה (ויה). קונטרול סי וקונטרול וי הם סמלים מקודשים, איקונות. המצווה הזאת לא מתנגשת עם מצווה אחרת, "לא תגנוב" ולו בשל העובדה ששיתוף קבצים אינו גניבה. שיתוף קבצים הוא הדבר הכי טוב ויפה, העתקת מידע היא מחווה ועדות לכך שהמעתיק חושב שיוצר התוכן עשה טוב – כך הם טוענים. זה נשמע מצחיק, זה נשמע כמו דת פארודית, והכנסיה אכן הוקמה כצעד נגד למדיניות של משטרת שבדיה נגד העתקת קבצים (היא ביקשה להרשם כדת במדינה), אבל עדיין, זה הדבר הכי הגיוני. "תקשורת היא מקודשת ויש לכבד אותה. זה חטא חמור לנטר תקשורת של אנשים ולצותת להם”, הם טוענים וכאמור אני מסכים איתם – זהו חופש מידע אמיתי. ומידע באשר הוא לא יכול לשמש כקנין רוחני, מי ש"לוכד" את המידע תחת הקניין שלו מונע את ניטור המידע החופשי. מוחות שהיו נחשפים למידע הזה היו יכולים לעשות בו שימוש מועיל. הייתי מבין מה היה קורה אילו היו עושים בו שימוש שאינו מועיל, אבל כשמדובר ב"תיקון העולם"? אני כאמור מסכים עם זה והצטרפתי לכנסיה (כאן), אני מזמין גם אתכם להאמין בקרדו של הדת:
להשאיר תגובה