היחסים בין ישראל וטורקיה קרים אמנם, אבל אצל מישהו אחד לפחות הסיפור אחר לגמרי. זהו סיפור אהבה שמתרחש בתוכו של נגן כלי ההקשה ינון מועלם, ומאחה את שני החלקים בנשמתו המפוצלת – הטורקי והישראלי. הישראלי במקור, מלידה, כבן להורים שעלו מעירק. הטורקי, מאז התאהב במוסיקה שלה, והעתיק את מגוריו לאיסטנבול ב-2002.
במשך השנים שעברו מאז, השתלב היטב בסצנה האתנית-מזרחית הטורקית, והצטרף לאנסמבל המופיע באירועים רשמיים של טורקיה. הוא ניגן עם מיטב המוסיקאים המובילים בתחומו, בה ומחוצה לה, והפך שם לאחד מנגני כלי ההקשה המובילים. זאת תוך שהוא מוציא שלושה אלבומי אמן. הראשון מביניהם הופק על ידי מאסטר העוד יורדל טוקצ'אן, שכדי ללמוד ממנו נסע מלכתחילה לטורקיה. השלישי נכתב במשותף עם נגנית הנבל שירין פאנג'ראולו והתאפיין גם הוא, כמו רוב המוסיקה של מועלם, בשילוב מרשים של סגנונות זרים.
כעת מגיע הרביעי, שמסכם בעבורו מסע שתם עם חזרתו לארץ לפני כמה חודשים, ומשלב ממנו פיסות של תמונות – יהודיות, טורקיות וערביות. זהו אלבום אישי, שנוגע פעמים רבות בקרע הפנימי שלו בין שתי קצוות הלוונט: לפני כשנתיים הכיר באיסטנבול את דילק, מהנדסת טורקיה. השניים התאהבו והביאו ילד לעולם למרות כל הקשיים שכרוכים בנישואים מסוג זה. ההחלטה לשוב לארץ לא היתה קלה, בארץ חדשה בעבור אשתו – לה הקדיש את שיר הנושא, "תנשמי". האלבום גם לראשונה אינו אינסטרומנטלי, ומועלם מאמץ את עמדת הזמר. בשניים מהשירים שרה איתו אשתו, בהם עיבוד לפיוט, "אנא בחסדך". השיר המקסים באלבום הוא דווקא זה שסוגר אותו, נעימת אמביינט-טורקית שמסמפלת את קולו של בנם שנולד, ראסט – כשם המקאם והאנסמבל שמלווה את האב המאושר. לפני כחודשיים השיק מועלם את האלבום בפסטיבל העוד של תל-אביב, והוא ישוב להופיע בפסטיבל הירושלמי שיתקיים בנובמבר. הפעם (17.11) הוא יארח את פאנג'ראלו, והם יקדישו את ההופעה לאלבומם המשותף שיצא בשנה שעברה, באווירת החזרה לארץ.
(פורסם במקור, ישראל היום, 22.10)
Culture Agent 
להשאיר תגובה