Culture Agent

השופר המסורתי הוא מין חצוצרה, ומשויך למשפחת כלי הנשיפה ממתכת. זאת משום שגובה הצליל בו נקבע רק על פי עוצמת הנשיפה והאוברטונים. אין בו חורים והצליל מופק בו ישירות באמצעות הנשיפה בפיה, עד שהוא יוצא מצדו השני. שופר שיש בו חורים או סדקים כלשהם פסול הרי לתקיעה, אבל ראוי לזכור שלפני שמדובר בכלי פולחני, שופר הוא קודם כל כלי נגינה. ומהקדומים שבהם. היתרון שלו, בהיותו עשוי מקרן, הוא הקלות היחסית שבה ניתן להפוך אותו לחבר דווקא במשפחה האחרת של כלי הנשיפה מעץ. מחוררים אותו, וכך ניתן להפיק ממנו את הצליל בעזרת שינוי גודל ערוץ התהודה של האוויר, על ידי פתיחה וסגירה של החורים בו. כשמוסיפים לקונסטרוקציה הזאת פיה וצוואר, היא הופכת את השופר המחורר לסוג של סקסופון, והרי לכם כלי נגינה חדש ומוזר מעט, שמפיק צליל שנמצא איפה שהוא בין דידג'רידו ושופר.

הסקסונופוניסט אריק לבנת עומד מאחורי כלי נגינה כזה (שבינתיים נקרא שוֹפַריק), אותו הוא מפתח ומטפח בכוחות עצמו, בניסוי וטעיה, משל היה אדולף סאקס (ממציא הסקסופון). לבנת מנהל כבר שנים דיאלוג עם המוסיקה היהודית ומשלב בינה לבין ג'ז מקורי במסגרת הרכב משותף לו ולאחיו אביב, השניים אף הוציאו בשנת 2000 אלבום שהוקלט בהופעה חיה בסניף הפולני של מועדון הג'ז היוקרתי Blue Note. במופע החדש שלו הוא ממשיך את הפלירט הזה בשילוב כלי הנגינה החדש, 'משוחח' עם יצירותיו של צ'ארלי פרקר האגדי ולמעשה כותב מחדש יצירות שלו באמצעות "החדרת המודוס היהודי השורשי אל הביבופ". כך נוצרת לטענתו "פריזמה חדשה שמאפשרת לנגנים המלווים להוציא את המוסיקה הזו באימפרוביזציה חופשית למחוזות חדשים", בין מוסיקה אפריקאית (הפרקאשניסט, אורי נווה) לקלאסית (הפסנתרן, יואב כהן) וג'ז כמובן (קלידן בס, עומר ריז'י)

אריק לבנת – קְוורטֵט, מופע בכורה במועדון "שבלול ג'אז", 9.9.10 בשעה 22:00
(הופיע במקור: ישראל היום, 27.8)

להאזנה לעיבוד השופריק של הקטע "billie's bounce" של צ'ארלי פארקר שהפך ל-"rabbi's bounce"