Culture Agent

בשנת 2001 הוציא פרופ' ניב אחיטוב מאונ' תל אביב את ספרו "עולם ללא סודות" שעסק בחברת המידע הפתוח, החברה שחיה בעידן בו מחיר ההגנה על הנתונים יהיה גבוה כל כך – עד כי אנשים יגיעו למסקנה שמיותר עבורם להגן על המידע שלהם, והם רק יכולים להניב מכך רווחים. הספר דן בסוגיות אתיות סביב שאלת הפרטיות, והציג תרחישים אופטימיים ופסימיים של היום בו כולם ידעו את הכל עליך ובאופן עקרוני גם אתה תוכל לדעת את הכל על כולם.

הבעיה ביום הזה תהיה שבעוד לאחרים יהיה הידע המספיק בכדי לדעת עליך את הכל ולעשות בו שימוש יעיל, לך לא תמיד יהיה הידע הזה ולכן לא יעזור לך שהכל מונח לפניך אם אתה לא יודע מה לבחור. כריית מידע היא מציאת מחט בערימת שחת, וכדי להצליח במשימה זו יש להתמצא במבוך ולהתמחות. מי שיידע יקבל יתרון אוטומטי על פני האחר, והברירה תוותר בידו של האחר, האם לקבור את הראש באדמה ולהיות נתון לחסדי טוב ליבו של כורה המידע, או לקחת אחריות על חייו הממוחשבים. סביר אגב שגם במקרה כזה הוא לא יוכל להתמודד מול אובדן הפרטיות שלו, כי האח הגדול יכול לראות את כל מה שהוא עושה – לו רק יידע לעבד את העושר הגלוי לפניו.

האח הגדול הזה הם האנשים שיידעו לעבד את המידע הרב הזה, אלה שישלטו הלכה למעשה בהמונים שיהפכו ללא יותר ממספרים. האח הגדול הזה הוא הנומראטי. סטיבן בייקר הגה את השם הזה כשקרא כך לספרו שיצא לפני כשנתיים באנגלית, כעת הוא יוצא בתרגום העברי שלו בהוצאת מודן תחת השם "אשפי המספרים". נומראטי על משקל האילומינאטי, אגודת הסתרים שעל פי תאוריית הקונספירציה שולטת בעולם. אף על פי שהנומראטי לא יהיו בהכרח מאוגדים בדרכי סתר, כל אחד שיוכל לגשת למידע יוכל להתנהל גם באופן עצמאי. הנומראטי הוא שם כולל לחבורה הלא מאוגדת של אותם מקצוענים, בעלי מקצוע העתיד, אותם מייעד כאמור בייקר לשלוט בעולם.

בייקר מראה איך התנהגותו של האדם בעידן הטכנולוגי עשויה להיות מומרת לסמלים שבסופו של דבר יקודדו למספרים, מספרים ניתן לחקור בעזרת סטטיסטיקה והסתברות וכך גם התנהגותו של האדם תהיה ניתנת לניבוי והאדם יהפוך מאישיות ופנים לגוש מספרים. במבוכים ודרקונים לדוגמה תכונותיו של האדם הפכו למספרים, במשחקי הספורט הממוחשבים היו אלה יכולותיו. השאלה היא האם יהיה ניתן להפריט את התנהגותנו לתכונות המדויקות, שיהוו קטגוריות בטבלת הניבוי הזו, או שמא התנהגויות מסויימות יצליחו לחמוק מעין האח הגדול ובמידה מסויימת נצליח לשמור על מידה זו או אחרת של פרטיות (או סתם להתל בו). אם כן, יש נקודת אור. או לא… התסריט שבייקר מצייר הוא ברובו דיסטופי. האם אנחנו הולכים לקראת עולם שבו רק נוכל להשלים עם חוסר האונים שלנו?

אם נקבל את מסקנתו של פרופ' אחיטוב ב"עולם ללא סודות", אולי נבין כי אין לנו לחשוש מחוסר אונים דיסטופי. הפרטיות שלנו לא הכרחית בכדי שנאבק עליה, אם נבין את זה חיינו יהיו רגועים יותר. חקיקה מתאימה יכולה להגן עלינו מפני רוע וכובד ידו של האח הגדול, אם רק נהיה נמרצים וחכמים מספיק. ובכלל, הבעיה היחידה שיכולה להתעורר משלטון הנומראטי היא אם הם יהיו כפופים למרותו של השלטון (במקרה הזה: CIA) – שאם כן, אף אחד לא יוכל לפקח עליהם, ובמקרה זה האח הגדול יהיה תעתיק של הדיקטטורה האורווליאנית. אם הנומראטי יהיה מופרט, והתחרות תהיה חופשית, "היד הנעלמה" של שוק המידע תפעל לטובת הפרט. המרץ של חברי הנומראטי לפתח תכשירים מועילים יגבור על תשוקת ההרס, ויאיץ עצמו בקצב דומה לזה של חוק מור או ה-X Prize. הנומראטי רק ירצו להועיל להמונים שהפכו למספרים, אם לא יהיו כפופים לשלטון. הם יפתחו מערכות חיזוי התנהגות שישרתו אותנו ולא ינצלו אותנו, יעזרו לנו לחסוך ולא יגרמו לנו לבזבז. יוכיחו לנו שאנחנו צועדים לקראת האסכטון האינפורמטיבי.