Culture Agent

הפירוש המדויק יותר למילה אנדרלמוסיה הוא "בלבול", יותר מאשר "אי סדר" – confusion יותר מאשר mess. ה-fusion הוא המיזוג של שני דברים לכדי אחד, והקידומת con מורה על האופי החדש של תוצר ההטמעה הזאת, שגורם למצב בו ניתן בקושי לזהות את מקורותיה. מבחינה אטימולוגית, אפשר לקשור את המילה "התבוללות" לבלבול בזהות המקורית, אנדרלמוסיה שמחוללות ההשפעות הזרות בסדר הדברים הקיים.

ירושלים לדוגמה, היא עיר של אנדרלמוסיה תרבותית – מפגש בין עדות ועממים שונים לאורך ההיסטוריה הפך אותה לשילוב לא ברור בין מזרח ומערב, בין ארצי לנעלה, בין יהודי לגוי. את המציאות המבולבלת הזו מנסים חברי להקה הנקראת בשם זה לתאר במוסיקה שלהם, שמשקפת את המציאות התרבותית המגוונת שבה הם נוכחים.

מדובר בסופרגרופ של חברים מלהקות שהשילוב הרב-תרבותי לא זר להן (כגון: אטרף, השמחות וסיהרא) אשר התרכזו סביב נגן כלי הנשיפה איתי בן-נון, בעצמו יוצא הרכב אתני רב-פעלים שמקדם דו-קיום מוסיקלי, "יוסף ואחד". ביחד הם משלבים בין אלמנטים שונים שמייצגים את עירם ומעטרים את נגינת כלי הנשיפה של בן-נון – החל מכלייזמר חסידי, דרך ניי ערבי, וכלה בסקסופוני ג'ז. מוסיקה ערבית ובלקנית משתלבת עם רוק ודאב, ריקוד כליזמר מקבל גוון אפרו-לטיני וים-תיכוני, הר מירון פוגש את הרוקנ'רול. יותר מאנדרלמוסיה אפשר לתאר את זה כפסיפס, וכפי שהם מתארים את היצירה שלהם, "השגרירה האותנטית של התרבות הירושלמית העכשווית".

אלבומם השני, שראה אור לאחרונה בלייבל (הירושלמי) התו השמיני, נקרא בפשטות "ב'", ומציג את הסלט הזה: נעימה תנ"כית לצד שיר עם פלסטיני, ניגון חב"ד לצד מחרוזת טורקית וגם פיוט שכתב רבי ישראל נג'ארה ("כל עלמות"), שכמו ההרכב נהג להכניס למסורת היהודית ניגונים ממקורות זרים, ואף ניגונים עממיים שאסף במקומות מפוקפקים וכתיקון חיבר להם מילות-קודש עבריות. אנדרלמוסיה השיקו את האלבום בהופעה חגיגית בפסטיבל ישראל בחודש שעבר, ויפצחו בסיבוב הופעות ביום שלישי, 27.7, בשעה 20:00 בלבונטין 7, ת"א (הופיע במקור: ישראל היום, 23.7)