פיוז'ן נחשב כתאונה מוסיקלית, אבל בטרמינולוגיה המוסיקלית יש להתנגשות חזיתית דווקא קונוטציה חיובית. שני סגנונות מרוחקים שמתקיימת ביניהם ריאקציה יוצרים סגנון חדש ורענן יותר, בעל מאפיינים ותכונות עצמאיים ואפּיל שונה לחלוטין מה"חומרים" שהרכיבו את הסגסוגת הזו, לרוב קוּלי הרבה יותר. ולא סתם הטרמינולוגיה מתחרזת לגמרי עם זו הכימית. מוסיקה, ובעיקר אתנית, אינה אלא אלכימיה. החומרים שמשמשים לניסוי הם רוחניים ולא גשמיים, אבל הרעיון דומה: באמצעות פרקטיקות מסוימות ו"נוסחאות סודיות", ניתן להפוך באופן סימבולי עופרת לזהב, ולאתר את אבן החכמים המוסיקלית. ללא המניירות זה נשמע בצורה מסויימת, וביחד איתן זה נשמע הרבה יותר טוב. להקות של פיוז'ן אתני הופכות את מכלול ההשפעות שלהן לשלם הגדול מסך חלקיו. וכזו היא גם להקת עלילה.
הלהקה משלבת מגוון השפעות לכדי סינתזה ייחודית. בין ההשפעות: טורקיה, מרוקו, תימן, הבלקן, אירלנד והודו. כל אלה משולבות במסורת המוסיקלית המערבית של חברי הלהקה – ג'ז, רגאיי ופאנק לכדי סלט אינסטרומנטלי משכר. בהרכב חמישה חברים, כל אחד מושך לכיוו אחר בעולם: מאירופה, דרך אפריקה ועד לדרום-מזרח אסיה, מה שמחזיר בסופו של דבר את מרכז הכובד אל המזרח התיכון. ב-2006 הם חברו לנגן יחד, בתחילה כלהקת אירועים שכינס מנהיג ההרכב, רועי איסק, ולאחר מכן כ"מועצת חכמים" שמתכנסת אצלו בסלון (לכן גם האלבום נקרא בשם זה, "אצל איסק", הופיע לאחרונה ב"תו השמיני" – תוכלו להאזין לו באתר הלהקה) וצוברת אט-אט ערימה של חומרים ראויים. במהרה, משנוכחו החברים לראות את איכות החומרים הללו, שינתה הדרך את המטרה, וכך הפכה להקת האירועים להרכב אתני בינלאומי שמופיע במיטב הבמות לצד שמות מפורסמים כשלמה בר מהברירה הטבעית, הנשפן טיבי גולן ("גולו דילו") ויאיר דלל שמרבה להופיע עם הלהקה. אחד מהמופעים הללו, עם דלאל, ייערכו בשבוע הבא (17.6) במרכז האתני הרב-תחומי ענבל שבסוזן דלל ביפו. יום לאחר מכן תופיע הלהקה בטאפאס בר בבאר שבע, בשעה 15:00.
Culture Agent 
להשאיר תגובה