Culture Agent

האם החיים על פני כדור הארץ הם החיים הראשונים שהיו בתולדות היקום? האם החיים על פני כדור הארץ נולדו כקולוניה של חיים בכוכב אחר או שמא, האם החיים על פני כדור הארץ היו אקראיים, פרי הבשלה של תנאים שלא היו ייחודיים אך ורק לכוכב הזה? האם היו קיימים חיים על פני כוכב נוגה אי פעם? והאם אותו גזע שהיה קיים אי פעם, אם היה קיים, היה מפותח טכנולוגית מספיק בכדי להשמיד את עצמו בעקבות תופעת לוואי של אפקט חממה שהביא על עצמו? יש הרבה מקום לדמיון, אבל אם נביט במיתולוגיה או במדרשים הקדמונים, הרי שיש מקום להניח שכל הדברים האלה נכונים. כלומר, החיים על פני כדור הארץ החלו לאחר שאלוהים השמיד חיים על פני כוכב אחר, משום שהציוויליזציה שחיה בו הרגיזה אותו. איך היא הרגיזה אותו? על ידי שהיא מרדה בו, בכך שלא היתה צייתנית. איזו אי צייתנות היא זו? אולי פיתוח יכולות טכנולוגיות שישנו סדרי טבע. ואז הוא פשוט החליט לגרש אותה עד שהיא תתעורר מחדש. היא או צאצאיה הרוחניים, הגזע האנושי בעידן הטכנולוגיה. התחזית לא יותר מדי מעודדת, כי אנחנו על הכוונת, גם אותנו אלוהים ישמיד כי הוא יתעצבן עלינו. או שמא פשוט יביא עלינו את מלחמת גוג ומגוג ואסונות אפוקליפטיים נוספים כדי לקחת את הנבחרים מאיתנו לחיות על כוכב אחר, "בעולם הבא". אני מפליג עם הדמיון שלי, ועם הנתונים שיש בידי בכדי לפתח את המיתוס הקבלי/גנוסטי לכדי משהו שמזכיר במשהו תורות אזוטריות מודרניות על חוצנים ומדענים שתכנתו אותנו. הממ…

:: . ::

"אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר; נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל-גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ, הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה–מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי-אֵל, אָרִים כִּסְאִי; וְאֵשֵׁב בְּהַר-מוֹעֵד, בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן. אֶעֱלֶה, עַל-בָּמֳתֵי עָב; אֶדַּמֶּה, לְעֶלְיוֹן. אַךְ אֶל-שְׁאוֹל תּוּרָד, אֶל-יַרְכְּתֵי-בוֹר"

הנבואה הזאת של ישעיהו הנביא מדברת על ישות כלשהיא בשם הלל בן שחר שספגה מפלה – משמים לארץ, כעץ גדוע, כמישהו שבפוטנציה יכול היה להשתוות לאל אך בשל היומרות שלו המיט על עצמו אסון, מישהו שהיה אימפריה ונפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. על פי הפרשנות הנוצרית מדובר בלוציפר שתרגומו "אור השחר", על פי הפרשנות הקבלית מדובר ב"שר האומות" שהושלך אל השאול בשל יומרותיו לרשת את האל. זהו מיתוס מקביל לשטן שמרד באל וגורש מהשמיים, בשל כך הקים ממשלת צללים המקבילה למרכבה האלוהית. ואולי משום כך גורש. ועל פי הדרשה זהו אינו אלא הנחש הקדמון, שפיתה את האדם ואשתו לאכול מגן עדן והושפל שפוי לקרקע, אוכל עפר ואפרפר. והמהדרין קושרים אליו גם את לילית, שטרם התחתנה איתו (סמאל) היתה חווה הראשונה, אלא שבשל אי צייתנותה והאיום שהיא היוותה על האדם, הוא ביקש לגרש אותה. אלוהים עזר לו ומאז היא עסוקה בעיקר בנקמה. הקשור לכל אותם המיתוסים הוא כוכב נוגה, שיש לו גם קשר אטימולוגי עם כולם – לילית שמסמלת את ונוס/עשתורת אלת האהבה והמין והסמל שלה, שהוא ככלל הסמל הנשי הוא נוגה.

את החלק המיתי אסיים בכך שעל פי המשתמע מכך קיים כח שמאיים על האל באמצעות שחזור כוחותיו, והאל ממיט עליו אסון ו"מפיל" אותו לכשהוא משתווה אליו. החורבן הזה, שלעיתים עשוי להתפרש כחותם שלמות, נתפס בראי הדתות המונותאיסטיות (יהדות/נצרות) דווקא כחטא קדמון. החטא הקדמון משול לאכילת מפרי עץ הדעת, השטן/הנחש שהושפל עד עפר כתוצאה מגאוותו, הפיל לא רק את עצמו אלא אף את כל הגזע האנושי. העולם כולו נע אם כך על מטוטלת עדינה שנעה בין בריאה מושלמת, נפילה ותיקון שהולך ומשתלם עד שמגיע למצב הבראשיתי. לכשזה קורה מתחילה הדעיכה שחופפת לאותו התהליך עד שהיא מגיעה אל השיא השני. העולם נע באופן מחזורי בין חורבן לגאולה, חורבן של האחד הוא גאולת האחר, ואם נשתמש בדעה שסוברת שהחורבן הוא חותם שלמות הרי שחורבן של האחד היא גאולתו הוא ואף גאולת האחר. העולם נועד לשם חורבנו, טוב שהיה לו אילולא נברא ואם נברא גורלו תלוי לו מנגד.

:: . ::

וכעת למדע: אני מציין את כל המיתוסים והתובנות הקוסמולוגיות הללו בכדי להסתכל על תפקידו העדין של האוויר. מסתבר שבכוכב נוגה היתה אטמוספירה זהה לזו של כדור הארץ, לא ברור אם היא אפשרה חיים, ואין לכך שום הוכחות. העובדה היא שעכשיו כבר לא. והסיבה: האטמוספירה שלה התמלאה בפחמן דו חמצני שהפעילו את מה שמוכר כ"אפקט חממה", והבעירו את פני השטח. האוקיינוסים חרבו והכוכב הפך להיות עי שממה. כאמור, אין הוכחות לקיומם של חיים בעבר על פני נוגה, אך אם ננסה להתחקות אחר האטמוספירה הקדומה של נוגה בהשוואה לזו של כדור הארץ, נוכל לדמיין חיים שקדמו ביקום לאלה של כדור הארץ. המיתוס יתיישב בצורה זו: ה"אדם" שחי על פני כוכב נוגה, הגיע אל פסגת הטכנולוגיה, התעשיה שפיתח פלטה לאוויר כמויות של פחמן דו חמצני שהפעילו אפקט חממה כפול. מחקרים מראים כי סטיה מזערית בריכוז הפחמן הדו חמצני יכולה לשנות את האקלים בצורה קיצונית, ולחמם כליל את הטמפרטורה. החיים על פני נוגה חרבו, וחיים חדשים נוצרו על כדור הארץ – בין אם על ידי פליטים (תסריט קלוש מדי) ובין אם על ידי כוחות הביולוגיה המופלאים. האמונה ועל פיה היו חיים על פני נוגה רווחה בעבר, ומעמדה היה חזק עד לרמה שבכלים לוגיים אי אפשר היה לפסול אותה. הפילוסוף הצרפתי פונטנל ידוע בציטוט מספרו "שיחות על ריבוי העולמות" (1686) כאומר: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה" – האם העולם הקודם שברא אלוהים והחריב שכן על כוכב נוגה? האם העולם הזה ייחרב בשל התחממות כדור הארץ? האם העולם הבא ישכון על כוכב אחר? והאם בני האדם יקימו קולוניות בעתיד על פני אותו הכוכב שמאפשר חיים, או שמא מי שיגור שם יהיו אמבות שיפתחו צורות אינטליגנציה עקב "תאונות" אטמוספריות?

הערה קטנה בקשר לתאונה אטמוספרית: מסתבר שהולדתו של החמצן עקב תאונה, מסתבר שהאטמוספירה כולה בנויה משכבות-שכבות של ריאקציות חמצניות. מסתבר שהאוויר עצמו נוצר במקרה, בתהליך כימי מרוכב, ויצר את האטמוספירה שמחוץ אליה לא יתאפשר קיומו. פתיל חייו של המין האנושי תלוי באותה שכבה שתלויה ביד נעלמה המלטפת אותה ברוב חסדה, ליטוף זמני מפני שההיסטוריה של היקום מלמדת שתהליכים כאלה הם ברי חלוף. מדובר אמנם במיליוני שנים, אך אל לנו לשכוח שתקופות הקרח מהעבר קרו לא בשל רשלנות אלא בשל "טבע העולם". איתני הטבע מתפקדים על פי כללים כתובים, ומודרכים בדרך נסתרת שלנו רק נותר להתחקות אחריה ואם נגלה אותה, לנסות לפעול על פיה. לקביעה הזו יש משמעויות כגון: א. לא נצליח, גם אם נגלה את ה"ידע הנסתר", להתחרות באל אלא רק להשתוות אליו ולנהוג על פי כללים שהוא כתב. כך לפחות בעולם הפיזי ; ב. התשוקה שלנו לחיים, ולשימור החיים, היא פרומתאית בדיוק משום העובדה שלא אנחנו יכולים לקבוע את פעילותם של איתני הטבע. כל נסיון לשלוט בהם הוא "מרד" בכוחות עליונים, אלה שאין לנו שליטה אמיתית עליהם ולכן הוא נועד לכשלון ; ג. האטמוספירה היא אותו החיץ בין העולם הזה לבין העולמות האחרים, ובכלל זה "העולם הבא". האובססיה של התרבות הפופולרית לחיים מחוץ לכדור הארץ נובעת מתוך רצון להקשר אל החיים שקדמו לנו והחיים שימשיכו אותנו. כלומר, האדם מסתקרן לדעת איך יוכל להמשיך את חייו גם אם איתני הטבע יבגדו בו. האדם שיוכל לשרוד בעולם ללא אטמוספירה, הוא אותו אדם שיוכל בסופו של דבר לשגר את עצמו לכוכב אחר.

:: . ::

שירת דבורה על פי דרשתו של בעל "ספר הברית", מציינת כוכב ושמו מרוז שבשל מרדנותם של תושביו (ואי עזרתם ל-ה') קוללו, משמע על פי התנ"ך יש חיים על כוכב אחר. "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ, אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים". כלומר, ניתן להבין כאילו שבשל חטאם של בני אותו הכוכב, הם קוללו, ואולי פשוט מתו. אם היו עוזרים ל-ה' היו מבורכים "ככוכבי השמיים לרוב". ובעניין זה, במדרש במסכת ברכות (דף נ"ח) דנים חכמים במטאורולוגיה התלמודית ומסבירים איך קרה המבול. הקב"ה, הם מסבירים, הזיז כוכב ממקומו וערער את העולם, לאחר שסיים החזיר אותו – כלומר, תנועת הכוכבים בשמיים משפיעה ישירות על מזג האוויר בעולם, ואם תהיה בהם תנועה מזערית ייחרב העולם. "אלמלא חמה של כסיל, לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה. ואלמלא צינה של כימה, לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל". העולם שריר וקיים רק בעקבות מאזנים עדינים של מיקום ומתווכי מזג אוויר, מה שיכול להיות ביטוי ראשוני לאטמוספירה. חז"ל מסבירים את שובלו הזוהר של כוכב השביט כוילון בשמים שאלוהים מגלה דרכו את אור השמיים. זה אמנם מקור האמונה שכוכב שביט מסמל אירועים רעים, אך אם נתייחס לזוהר הקוטב שנובע מהחור באוזון הרי שנוכל להבין בדיוק על איזה וילון של הרקיע מדובר: האטמוספירה היא אותו הוילון שמגן על העולם מפני הקרינה מחוצה לו.