בתפקידו העדין של האוויר עוסק הספר החדש "ים של אוויר" שהופיע לאחרונה בהוצאת "כתר". גבריאל ווקר, דוקטור לכימיה ומומחית באנרגיה ואקלים, טווה את סיפורו המלא של האוויר, ולא סתם אני משתמש במילה סיפור. מה שיפה בכתיבה של מדע פופולרי הוא הסיפוריות שלו. בצורה כזו הופכים חומרים שבדרך כלל כתובים בשפה יבשה למשהו מלא חיים, משהו שמרתק לקרוא ועושה סדר בבלאגן הפרטים. פתאום כימיה, פיזיקה, מטאורולוגיה, אסטרונומיה, אווירונאוטיקה ואיכות הסביבה הופכים להיות "סקסיים" – ווקר כותבת בבהירות ושטף שאפיינו עד כה רק ספרים בודדים של מדע פופולרי שפגשתי, אחד מהם הוא "המשפט האחרון של פרמה" שעסק בהיסטוריה של המתמטיקה. מעניין שסיימון סינג, שכתב את הספר הזה כמו גם רבים על מתמטיקה ופיזיקה, בביקורת שלו בדיילי טלגרף מציין בדיוק את אותו הדבר: "הספר בלתי רגיל, המדענים מעניינים כמעט כמו המדע שלהם". ווקר מתארת במשך הספר במילים פשוטות מהו לחץ אוויר, מה תפקידם של הגזים השונים שמרכיבים את האוויר גם מבחינה ביולוגית וגם מבחינה כימית, איך הגזים האלה משפיעים על מזג האוויר בעולם, מדוע הגאוגרפיה והאסטרונומיה משפיעות על פיזור מזג האוויר הזה על פני כדור הארץ ומאפשרות בו חיים, ואיך השכבות השונות של האטמוספירה מסננות את הקרינה מהחלל החיצון בסבך האטמוספירה שגם כולאת את מחוללי החיים וגם מגוננת עליהם מהרעות שבחוץ. בדיוק על רקע זה, חשוב לציין את ההתייחסות הראויה שמקבלות סוגיות כגון התחממות כדור הארץ והחור באוזון, הספר הזה יכול לשמש כסוכן מצוין להגנת הסביבה. מצאתי את עצמי מרותק, כל מי שמתעניין בהיסטוריה של המדע ובמודעות סביבתית חייב לקרוא את הספר הזה.
by Negus of Pop
Culture Agent 
להשאיר תגובה