המשמעות המקורית של המילה "גר" היא מישהו שגר בשכנות ליהודים ועדיין לא קיבל על עצמו את היהדות. בתקופה שבה היהדות היתה מיסיונרית לא כל האנשים קיבלו עדיין על עצמם את המונותאיזם, והיהודים תהו איך צריך להתנהג עם השכנים הפוליתאיסטים שלהם. התשובה היתה שצריך "להרוג" אותם, והכוונה לא להרוג בפועל אלא פשוט להמשיך ולשכנע אותם עד שיתייהדו, ואז הפוליתאיזם ימות. הקנאים ביניהם לקחו את זה צעד קדימה ופשוט החליטו להתבדל ממי שלא מונותאיסט, ולהתרכז בקהילות מבודדות של מונותאיסטים. כך נולד הרעיון של הערבות ההדדית בין המונותאיסטים (שהרי הם מבודדים מהגויים, שהם אלה שאינם מונותאיסטים), ושנאת הגויים ; הגרות קיבלה אז משמעות נוספת: אדם שעל אף ההתבדלות גר בכל זאת בין יהודים בדתם. הציווי היה לא להתבדל ממנו לגמרי, או משום מראית עין או בגלל סטטוס-קוו. האידאל הקנאי היה לבודד את הגרים, אבל לעיתים זה היה בלתי אפשרי. לעיתים הגרים הללו לא יכולים היו "לעבור דירה" ומאחר שהרוב בסביבה היה מונותאיסטי הם נותרו גויים יחידים בסביבתם המונותאיסטית המיסיונרית והעוינת לעיתים, מה שהפך את מעמד הגר לפגיע ; בסופו של דבר הגרות קיבלה את המשמעות הסופית שלה: מי שמתגייר הוא מי שמקבל על עצמו את מצוות היהדות, את חלקן או את כולן. אם הוא מקבל עליו את כולן הלא הוא "גר צדק", כי הוא למעשה מונותאיסט לכל דבר, ולכן יש להביע אמון בכוונות שלו. אם הוא קיבל עליו את חלקן הלא הוא גר תושב, שזה מעמד ביניים בין גוי לגמרי לבין יהודי לגמרי, מה שנקרא בשפה המודרנית "גיור למחצה". המשמעות המקורית של המילה גר היא מלשון מגורים, המשמעות המאוחרת יותר של גר הוא מלשון זרות, והמשמעות הסופית של המילה גר היא מלשון "התגיירות", הסתפחות ל"עם ישראל האתני".
by Negus of Pop
Culture Agent 
להשאיר תגובה