Culture Agent

סה דינג-דינג (萨顶顶) הסינית היא מין אפרת גוש שכזו. או אם תרצו, דין-דין אביב. דינג-דינג הוא השם הפרטי, כמובן, במזרח אסיה שם המשפחה בא קודם. כוכבת, לפחות בקנה מידה מקומי – אבל שכשמדברים על סין, אין כזה דבר "מקומי", אולי תת-יבשתי – שמשלבת במוסיקה שלה הפקה אלקטרונית חדישה עם רסיסים מסורתיים ואתניים (כולל מונגוליים וסיניים-תיכוניים, כיאה לשורשיה) בתדמית מתקתקה.

אלבום הבכורה שלה, שהופיע בראשית העשור שעבר זיכה אותה בתואר זמרת הדאנס הסינית הטובה ביותר. הבא בתור שהיה גם אלבומה הבינלאומי הראשון, הפך לרב-מכר מזרח אסייתי ותהילתו הביאה אותה עד לפרסי מוסיקת העולם של רדיו 3 של ה-BBC. שלוש שנים לאחריו, מגיע אלבומה הבינלאומי השני, הפעם במעמד של פולואו-אפ להצלחה אדירה שמצדיק הפקת-על ורמיקסים של השמות החשובים בעולם. פול אוקנפולד אחראי על הפנים הקלאביות החדשות שלה, מריוס דה-פרייס הזכור מהפסקולים של "מולאן רוז'" ו"רומיאו וג'ולייט", אחראי על ההפקה שתחניף לאוזן המערבית ותתן לה השוואות צפויות ללקוחה אחרת שלו מהעבר: ביורק האיסלנדית, שלה שימש מפיק צמוד באלבומיה משנות התשעים.

נסו להביט רק בעטיפה של Homogenic, ובהופעה האובר-תיאטרלית בשביל לקבל מעט פרופורציות לגבי כמה השוואה כזו מתבקשת וזועקת. למרות שלא ברור אם היא תעשה צדק עם המוסיקה של אף אחת מהשתיים – כאן דווקא ייאמר לחובתה של דינג-דינג. בניגוד לביורק שניחנה בכוונות ארטיסטיות שנותנות לה ארשת של דיווה (כך היא אכן נחשבת בקהיליה האלקטרונית), מקבילתה הסינית מתאמצת ונראית יותר כמו קלישאת לוליטה קנטונזית. תחשבו על שושנה דמארי, שמנסה להפוך למהדורה התימנית של טינה טרנר. מאולץ, לא?

אבל אל תתנו לעקיצה שכזו להטעות אתכם. היא לא מורידה מהייחודיות של המוסיקה שלה. מלוטשת, דקיקה, משרתת נאמנה את המשימה שלשמה התגייסה דינג-דינג – להציג את הפן המקסים יותר של מזרח אסיה. דינג-דינג שרה במגוון שפות אסייתיות: מנדרינית, יי, טיבטית, סנסקריט. כל אחת מכבדת את המורשת בפני עצמה.

Sa Dingding – Harmony (Wrasse, 2010)
האלבום כולו להאזנה באתר הלייבל
פורסם במקור במוסף שישבת של "ישראל היום"
להשוואה בין שתי העטיפות:

הגרסה של פול אוקנפולד לסינגל המוביל מהאלבום "Ha Ha Li Li"

אחד מהשירים היפים באלבום "Pomegranate Woman"