Culture Agent

התנגשות ציביליזציות היא תיאור עדין של החיים המוסלמים בעולם המערבי של שנות האלפיים – החיים בין הפטיש לסדן, בין האמונה והמסורת לרוח הזמן המודרנית, ובעיקר בין מיינסטרים דתי קנאי לחברה ליברלית וחילונית. מה עוד שלאחר אירועי ה-9/11 מוסלמי הפך לשם כמעט-נרדף לחשוד כטרוריסט, והזכות למימוש חופש הפולחן מעוררת חשש גדול מפני גדישת סאה פונדמנטליסטית. באוקיינוס של אינדיווידואליזם ואפשרויות בלתי מוגבלות, מוצא עצמו המוסלמי הצעיר במציאות מורכבת של עימות מול סמכות מחד ולחץ חברתי מאידך, בתווך בין שתי מערכות נורמות שלרוב נוגדות אחת את השניה, ולכל כיוון שיפנה הוא ייאלץ לשבור מוסכמות. אבל אם בשבירת מוסכמות עסקינן, הרי שהחלק החסר בפאזל יכול להיות רק דבר אחד: הפּאנק (Punk). במפתיע, ועל אף שהשידוך נראה מלכתחילה מופרך, הפאנק המוסלמי פורח עד לרמה של תת-תרבות בפני עצמה.

בארה"ב קוראים לסצנה Taqwacore, הלחם בין הארדקור פאנק לבין המילה הערבית תקווא, אדיקות. יהיה אפשר להשוות את זה ליהדות מתקדמת – שוויונית, מחזיקה בגישה חיובית כלפי המודרנה ומוקצה בפני הממסד, שרואה בפעולותיה כפרובוקציה במקרה הטוב וכחילול הקודש במקרה הרע. ועדיין, היא משמשת כפתרון השפוי ביותר עבור צעירים רבים שחצויים בין אמונתם היוקדת לבין תודעתם הסובלנית.

מדובר למעשה בהתגשמות חזונו של מי שנחשב לאב-המייסד של הזרם, מייקל מוחמד נייט. ספר שכתב ב-2003, הפך ללהיט מחתרתי בקרב הקהילה המוסלמית-אמריקאית. הספר, שנקרא בשם זה, תיאר סקוואט שאיכלס קומונה של מוסלמים לא-אורתודוקסים, שקיימו בו במקביל אורח חיים פאנקיסטי ומסגד אלטרנטיבי. סקינהד שיעי, מוהיקן סופי, סטרייט-אדג' סוני וריוט גרררל עם בורקה – מי שהיו בהתחלה דמויות פיקטיביות בלבד, הפכו חיש מהר להשראה עבור צעירים דתיים שחיפשו את עצמם במבוך האמריקאי. ב-2005 התגבשו במספר מוקדים בארה"ב כמה וכמה הרכבים שכמו-חיקו את גיבורי הספר והפכו את המחזה הסוריאליסטי למציאות של ממש.

סרט שהתבסס על הספר ונקרא כשמו, הוקרן לאחרונה בבכורה בפסטיבל סאנדנס וצפוי לצאת לאקרנים הרחבים בקרוב. סרט תיעודי מקביל שמתעד סיבוב הופעות של כמה מהלהקות בפקיסטן ובארה"ב היה אחד מהסרטים התיעודיים הבולטים של השנה שעברה.