Culture Agent

תעזבו אתכם מלטפס על עצים, מיינסטרים הוא הדבר הכי טוב. בעיקר כשזה רוק. בעיקר כשזה ישראלי. סתם, אבל היתה לי את הכתבה הזאת מוכנה ואני חושב שאין טוב מלפרסם אותה. בינינו, מוניקה סקס לבדה שווה 12 כניסות ביום מגוגל. ואל תשכחו להגיב, ובכן ; אלבומים חדשים הם תמיד בשורה טובה, אבל אין משמח יותר מחומר חדש של אמנים אהובים אחרי שנים שלא השמיעו ציוץ. בחלק מהמקרים זה מתברר בתור פלופ, בחלק האחר זה מתברר בתור הצלחה רק בגלל הציפיה הענקית שלא יכולה לאכזב. מוסיקאים מן העבר חוזרים ובגדול, המהדורה הישראלית!

:: . ::

משינה: טוב, הם אף פעם לא התפרקו באמת. ובאיזה שהוא שלב האיחודים המחודשים שלהם כבר הפכו אותם לזקנים פתטיים. אבל הדבר המפעים יותר הוא ש-א. הם לעולם לא מתייאשים ; ב. הפעם הם מתקאמבקים באמת עם כל הכוונות, כמו גדולים ; ג. הקהל הישראלי לא שוכח להם חסדי נעורים, מדובר עדיין באחת מהלהקות האהודות ביותר, מסתבר. בשונה מהקאמבק האחרון שלהם, הפעם יש להם כבר תוית רשמית של "להקת כל הזמנים" ואין סיבה טובה יותר למסיבה מאשר חצי יובל ללהקה. שלושה אלבומים, DVD, ספר וסיבוב הופעות בפתח. מפלצות אמיתיות של תהילה! משינה תופיע ב-09.03.10 ב-"פורום", באר שבע, 22:00

ירמי קפלן: ירמי קפלן לא רגיל להפסקות יותר מדי ארוכות בין האלבומים, למרות שהוא כן רגיל לכתוב שירים על פרידות. אז אחרי שבמשך ארבעה אלבומים צעק "זאב, זאב", לצערו הגיע אחת כזאת שגרמה לו גם לחרוג מהמסגרת הקבועה שלו ולאחר אותה בעוד שלוש שנים. מאז 2003 הוא לא הוציא אלבום חדש, כבר שבע שנים ועכשיו הוא חוזר עם כל האנרגיות שאפיינו את ההופעות המחשמלות שלו. בחדושים הקרובים הוא יוציא אלבום בשם "חשק", שעל פי השירים שכבר נחשפו ממנו עושה חשק לעוד ועוד ירמי.

מוניקה סקס: הם אמנם לא מפסיקים לרגע להופיע וגם יהלי סובול לא מפסיק לרגע ליצור, כך שתמיד יהיה נכון לומר ש"אלבום חדש בהכנות", אבל ההבטחות עומדות להתממש בקרוב. כך לפחות טוען סובול בעצמו. ולפני שיגיע מהלהקה, נזכה גם לראות אלבום חדש של פיטר רוט (פרוייקט משירי שמוליק צ'יזיק, סינגל ראשון יצא כבר בשם "לורן"). שחר אבן צור הוציא בשנה שעברה, וסובול עצמו לפני שנתיים. פעילים, החבר'ה.

ערן צור: לפני ארבע שנים הוציא ערן צור אלבום בפרופיל נמוך מעט, לא מספיק גבוה בשביל דינוזאור שמתקאמבק אחרי שש שנים. בינתיים עברה תקופה דומה, ולאלבום חדש שלו אפשר לקרוא שוב קאמבק בפני עצמו. יובל מסנר שמשתף איתו פעולה עוד מטאטו ניגן אז בצ'לו, בונא מיוזיק הפיקו – ושני השמות האלה חוזרים גם הפעם. רק בלי האלקטרוניקה, ועם הרבה יותר נגיעה אישית ואינטימית. כשמו של האלבום, "כל מה שאנושי".