התרבות היא הגורם למגפות בעולם, משום שהיא עודדה מגע בין אנשים, בינם לבין עצמם ובינם לבין חיות מבויתות. אלה הדביקו את אלה במחלותיו של האחר. האדם היה בריא בעולם של פירוד, ובעולם של שיתוף הוא הפך חולה. מצד שני, בעולם של שיתוף פיתח האדם מערכת חיסון ומנע מעצמו את האפשרות להדבק במחלות. מכאן: האדם בעולם של פירוד הוא אדם פגיע, האדם בעולם של שיתוף הוא חסין. נשאלת השאלה: מה עדיף, להיות בלי (תרבות + חיסון) או להיות עם ולהרגיש בלי? ובכלל, האם תסמונת הכשל החיסוני (איידס) היא למעשה חזרה למצב הראשוני של האדם, או שמא ביטול כל הישגי התרבות?
by Negus of Pop
Culture Agent 
להשאיר תגובה