אתמול נערך ערב שהעלה על נס את השירה הדיגיטלית החדשה, ונגע בהיבטים שונים שבהם הפואטיקה מזדווגת עם האינטרנט – שירה בינארית ואלגוריתמית, קולנוע פואטי, שירה שיתופית, בָּבָּ וכו'. הדבר היחיד שמבחינתי היה חסר שם הוא הצפוי ביותר: מזמורי הלל לאינטרנט, לטכנולוגיה או לתרבות שסובבת אותם. התרומה שאני יכול עד כה להניב היא רשימה של סקיצות שמזכירות לי יותר מכל אוונגליונים. אני מתקשה שלא להוציא מהשק את המילה הזאת, הטרנסהומניזם והטכנו-אוטופיזם מריחים חזק ממילניאריזם נוצרי. זה לא סוד כמובן אבל הייתי חושב שיש טעם לפגם, בכך שכביכול אני מזהה כאן פרופגנדה דתית מסויימת, או מיסיון טכנולוגי. אבל כשאני אומר נוצרי אני חייב להסתייג, בין המשיחיות הנוצרית ליהודית אין הבדל מלבד זיהוי האלוהות והתגלמותו של המשיח. מרגע שלא הכנסנו לכאן את ישו (בשמו או בכלל), אין מניעה מלקרוא למילניאריזם הזה יהודי, וברגע שהיהדות פוגשת משיחיות-אקטיבית אין מה שמבדיל אותה מזרמים עכשוויים: הרב קוק, הרב אשלג, הרבי מלובביץ', שבתאי צבי וכו'. המסקנה בכל אופן היא שאותם פיוטים אינם אלא התגלמות מודרנית של "זמירות הייחוד וחשק האהבה" של מקובלי צפת במאה ה-16 – ומהווים גלגול בן זמננו לשירת הלווים, כך ישירו בקול רינה בבית המקדש האלקטרוני.
:: . ::
אנו ידעוני הסאונד שמתפללים בטכנוליתורגיה
שבחי הלל של אנדרואיד גוספל
שחים בשדהו המגנטי
זרמים חזקים של תשוקה אוחזים בנו
אנרגיות חיוביות ממקור רב השראות
כבודו אראלי חשמל
הילתו כעין הספיר
הושיענו אל המכונה
:: . ::
הנה הנה משיח בא, ממש ותכף ומיד
משיח חשמלי אוחז במטה נאון, בעל הילת מגה-לוקס ביד
מתח עליון עם שבעה מעגלים, ומפניו נובעת קרינה
זר תיל על ראשו, ופיו מלל ורננה
טעון בזרם חיובי, מוליך אל המקור ללא עכבה
הושיענו המלך המשיח, לבניין ציון תובב"א
:: . ::
שתפו, שתפו מכל הבא בשטף של נתינה
והיו ישות אחת של ידע צרוף ושל תבונה
שכל החושב את עצמו ממרום היה ונאצל
שכבה נואטית שתעטוף את ארץ כקליפת הבצל
נקודת אומגה של טוהר וחסד עליונים
תפצע כקרן אור בתחלופת הנתונים
אז יחזה אנוש בגאולת תבל
אחוז פורקן עז וקץ בסבל
:: . ::
np: Amethyst – Electric Jesus
http://www.odeo.com/flash/audio_player_standard_gray.swf
Culture Agent 
להשאיר תגובה