Culture Agent

מטעה להסתכל על השיר החדש של בראיין פרי כקטע של די ג'יי הל, מפני שבשונה מאירוחים כמו של אקספרס 2 את דייויד ברן למשל לא מדובר כאן בקטע אינספיירד אוף אלא פשוט ברמיקס לקטע מקורי שמעולם לא ראה אור, או יותר נכון גימור של דמו. השיר היה אמור במקור לצאת אי שם באלבום של רוקסי מיוזיק בשנות השמונים אבל נגנז, עכשיו הוא רואה אור. הוא נשמע כמו "Kiss and Tell" או "Don't Stop The Dance", וזה אומר שיש בו את הטביעה של בראיין פרי מודל 85' שזה מצוין, עד קלאסי באופן מיידי. ואם אני מכתיר אותו במיידיות כזו אני רק חושב, מעניין איך הייתי מגיב אם השיר היה יוצא במקור אז. האם הוא גם היה נחשב בעיני לקלאסי, או שבגלל שאז הוא היה אחד מ… והיום הוא נפרד מקונטקסט, אני מחשיב אותו כל כך? לדעתי הכל תלוי בהפקה, מתחיל ונגמר שם. מעניין אגב שחוץ מבאלבום הכפול האחרון של די ג'יי הל, הקטע עשוי לצאת גם באלבום הקרוב של בראיין פרי עצמו שנמצא עכשיו בשלבי עבודה (לא ברור), מעניין עוד יותר שהקטע נולד אחרי דיבורים עוד ב-2006 בעניין רמיקס לשיר ישן-קיים של רוקסי מיוזיק אז מי יודע אם אחרי שלושת הסינגלים של הרמיקסים שכללו עבודות של הגלימרס, מ.נ.ד.י וטיפשוורץ, לא מצפה לנו איזה אלבום רמיקסים שלם של אלקטרו גרמני סטייל אלבום הרמיקסים של דפש מוד. באשר לקליפ: סימיאן מובייל דיסקו ביימו, ולה רו עשו סטיילינג כך שמדובר כאן בחתיכת שת"פ של אולסטארס.
http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=8096449&server=vimeo.com&show_title=1&show_byline=1&show_portrait=0&color=&fullscreen=1