קמבודיה של שנות השישים והשבעים מוכרת לעולם המערבי בעיקר בהקשרים של מלחמות ורצח עם, מהקשים ביותר שידעה האנושות. רבע מהעם הקמבודי נספה בשנים הללו, כאשר שלטון החמר רוז' טובח בבני עמו, ועורך טיהורים מכל מה שמריח מהשפעות זרות, כל שכן מערביות. אבל הסיפור האנושי הזה, לא מוריד מהטרגדיה התרבותית שידעה פנום-פן. השואה המוסיקלית שבמסגרתה זמרים ונגנים הוצאו להורג ולו בשל עיסוקם, והחטא הקדמון, היותם ספוגים בהשפעות מרוח התקופה השלטת בעולם דאז, השטן הגדול, הרוקנ'רול ; ענף המוסיקה נפגע קשות, ולמעשה הושמד. בודדים מהמוסיקאים הפופולריים דאז שרדו את שדות הקטל, המוסיקה הקמבודית העכשווית מורכבת כולה משמות חדשים וצעירים, פשוט כי הכוכבים של תור הזהב הקמבודי לא נותרו בחיים. הבוטלגים היחידים ששרדו בדרך-לא-דרך, והופצו בשנות התשעים תחת השם "Combodia Rocks" היוו למעשה גל-עד לסצנה תוססת שהיתה ואבדה, אפילו לא היה מי שיזכור את שמות השירים והזמרים שביצעו אותם והופיעו באוסף ; אבל אגדות לא נבנות על יסודות רעועים, סצנת הרוקנ'רול הקמבודית של שנות השישים אכן היתה שם דבר. התרבות המקומית עצמה נשענה על כר תרבותי פורה שהולך אחורה לימי הזוהר של הממלכה החמרית, וביחד עם השפעות מערביות שהגיעו מהקולוניאליזם הצרפתי ובעיקר מהרדיו של הצבא האמריקאי בוייטנם – עברה פנום-פן תהליך מהיר ויעיל של מודרניזציה. בשדה המוסיקלי זה התבטא בצורה של גראז' ופסיכדליה עם ניחוח דרום-מזרח אסייתי, תחשבו על בוליווד פוגשת את קו-פנגן בלילות של ירח מלא.
הצצה קטנה אל הסלט המוסיקלי היתה בפסקול סרטו של מאט דילון, "עיר רפאים" שיצא ב-2002 וכלל ביצועים של מיטב הכוכבים של התקופה, ובהם סין סיסאמוט ורוס סריי סוטיה. אבל את תשומת-ליבו של ג'ון פירוצי, שצילם בזמנו את הסרט, משכה זמרת אחרת, צעירה ובשלה בשם צ'הום נימול – היא ולהקתה, "Dengue Fever", פתחו את הפסקול בגרסת כיסוי לשירה של ג'וני מיטשל " Both Sides Now". נימול היא קמבודית במקורה, שחיה באותה התקופה בדרום קליפורניה. במקור, בת למשפחה מוסיקלית שביצעה בפני משפחת המלוכה הקמבודית, משפחה שסבלה מן הסתם מהתנכלויות רבות של החמר רוז'. ביחד עם שני אחים יהודים-אמריקאים, חולים לדבר שתיירו בפנום-פן וגילו את הפנינים האבודות, הקימו את ההרכב ששם לעצמו מטרה – להחיות את הז'אנר המוסיקלי הנשכח הזה. הקשר בין הלהקה לבין הצלם-במאי נמשך והפך בסופו של דבר למסע שורשים של נימול בעיר הולדתה, מסע שהוסרט מאוחר יותר לסרט דוקומנטרי בשם "Sleepwalking Through the Mekong". הפסקול עצמו מתעד שיתופי פעולה של הלהקה עם מוסיקאים ששרדו את השמד ומעלים זכרונות מהתקופה, ביחד עם גרסאות כיסוי לקלאסיקות גדולות מהעבר. לאחרונה הוא הופיע מלווה במהדורת DVD של הסרט בלייבל Real World של פיטר גבריאל, כקדימון לפרוייקט הגדול-באמת של פירוצי, מי שאחראי על בימוי כמה וכמה סרטי תעודה מוסיקליים, בין השאר על לאונרד כהן, ג'וני ראמון וכו'. במשך שש שנים של תחקיר מעמיק, נבירה בארכיונים וחיפוש מתמיד של שרידים חיים מהתקופה, או לפחות אלה שזוכרים אותה, חמישים דמויות אותרו ורואיינו כחלק מעבודת קודש שמעלה על נס את הסצנה הצבעונית של פנום-פן בשנות השישים והשבעים. הסרט, "Don't Think I've Forgotten", שמדובר במשך כל אותה התקופה כאחד מסרטי האינדי רבי-הציפיה, נמצא עכשיו בשלבים סופיים של עריכה וצפוי להופיע בתחילת השנה הבאה כיקיר המבקרים ואוהבי המוסיקה. הנה הטריילר שלו:
Culture Agent 
להשאיר תגובה