היא היתה קיימת אבל עכשיו יש גם אתר רשמי של צלמים כאלה בישראל וגם קהילה פורה. הלומוגרפיה היא תת-תרבות שהתפתחה סביב מצלמה רוסית משנות השמונים שמצלמת באיכות גרועה כל כך, שבהפוך על הפוך זה יוצא אמנותי. התמונות שמצולמות ביחד עם המצלמה המקורית (שנקראה לומו), הן באיכות גרועה עם כל מיני אנטי-אפקטים כמו ניגודיות גבוהה, צבעים רוויים, מריחות וכו' שמתקבלים בעיקר על ידי מהירות צילום, חוסר פוקוס ואפילו פוזות לא שגרתיות (צילום מהמותן) שכמעט ולא לוכדות כלום, או יותר נכון קולטות הכל רק שכבה מעל שכבה מעל שכבה ובסוף מתקבל כלום (או הכל ביחד). כלומר, לומוגרפיה היא מין אנטי-צילום בטכניקה של אנטי-צילום, והתוצאות יוצאות מפתיעות. פסיכדליות, מעוותות, שונות, יפות בצורה לא מובנת. לומוגרפיה מאגדת גם סוג של אומנות עכשוית וקהילה בינלאומית של צלמים יצירתים שנעזרים בציוד אנלוגי (מצלמות, סרטי צילום וכו'), אבל מתרכזת בעיקר בצילומים שהם נטו פרי המצלמות המסוימות האלה, תואמות-לומו. הקהילה העולמית ברגע זה מונה למעלה ממיליון אנשים, הקהילה הישראלית אומנם צעירה אך נמרצת ומתפתחת בקצב מסחרר. האתר והקהילה מתעדכנים באופן יומיומי כמעט במידע על מוצרים חדשים, מבצעים ומפגשים – גם שיתוף תמונות מתקיים באתר. בקיצור, תנו סיבוב. וגם בקבוצה בפייסבוק. התמונה הקטנה מהווה צילום לומוגרפי של ילד שמח על רקע מגדלי עזריאלי בלילה.
להשאיר תגובה