Culture Agent

אחד מהדברים שמעניינים אותי יותר מכל לאחרונה הוא משמעות הבחרו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב, קודם התיאורטית ועכשיו המעשית. האם זה טוב או רע? ברור לי שזה טוב, השאלה היא למי. לעולם החופשי או לציר הרשע? אבל אין לי עניין להכנס למונחים של פוליטיקה ויחסים בין לאומיים, זה פחות סקסי מהמקבילים התיאולוגיים שלהם. ודרך אגב, טוב מאוד שהעולם החופשי משתמש בדיאלקטיקה הזאת – הוא שם את עצמו בצד הטוב ואת היריבים בצד הרע. כמובן גם שמי שהגה את המינוח הזה הוא אותו הגוש הרפובליקני שזרע את הפחד מפני אובמה המוסלמי, המרכסיסט, האנטי-כרייסט. וואו, טוב לגמרי שאנחנו מזכירים כאן את המושג הזה. הוא די מבלבל, למרות שברור הקשר הנוצרי האוונגליסטי של המפלגה הרפובליקנית. ומצד שני…

אתחיל ואבהיר שאני אכן תופס את הבחרו של אובמה כהיסטוריה לנגד עינינו, זה מרגש אותי למרות שאני בכלל לא בטוח שאני מסכים עם משנתו. תחשבו על זה, מה לא יכול להיות היסטורי בסיפור מדהים שכזה? הוא פריפריאלי בכל מובן, הוא שחור, הוא בן למשפחת מהגרים, הוא בן למוסלמי, הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לארה"ב, לפחות מבחינה סמלית. הוא החלום האמריקאי בהתגלמותו, הוא אומר את זה בעצמו בנאומים שלו, ובטח שבנאומי הנצחון. אבל אם כבר מדברים על אותם נאומים, טוב שאנחנו חוזרים לנושא שבו אני מבקש להתמקד: הם מריחים כל כך נצרות, כאילו הוא מבקש להזים את השמועות על הקשר האיסלמי שלו או אולי לדבר על לבם של האמריקאים, שגם ככה יש להם נפש נוצרית עדינה.

האם הכח הרטורי הזה בסופו של דבר עובד? אנחנו רואים לבד איך העם האמריקאי נשבה בקסמיו, ומביע בו אמון. השטף שבו הם נהרו אחריו לא מותיר מקום לספק: כל הסיפור הזה של הבחירות בארה"ב מריח מאוד ממשיחיות נוצרית (כמובן שוב, אני לא הראשון לדבר על זה), וכעת כל שנותר לשאול הוא: האם אובמה הוא המשיח או האנטי-כרייסט?

:: . ::

אין בידי את כל הכלים והזמן לחקור את העניין הזה יותר לעומק, אבל אני לא יכול להתעלם מכך: בברק אובמה יש ארכיטיפים רבים שמזכירים את דוד המלך, בדיוק כמו שבמרטין לותר קינג, אותו מבשר שחלומו התגשם לנגד עינינו, יש ארכיטיפים של ישו. בין אובמה לקינג יש הקבלה וכך כמובן בין ישו לדוד. שניהם משיחים נוצריים, שניהם אף נולדו באותו מקום ושניהם גם נושאים את אותו המטען הגנטי (שלא לדבר על זה הרוחני, על פי התיאולוגיה הנוצרית). ברק אובמה, אני טוען, גם נושא בחובו ארכיטיפים של אברהם. וברגע זה אתם צריכים לצלוב אותי – אני נכנס מהר מאוד למושגים מיסטיים וקבליים, ואנא, הבטחת שתפסיק!

כן, גם הקבלה רואה את אברהם ודוד כמשלימים אחד את השני. אברהם שמסמל את החסד, דוד שמסמל את המלכות. העולם, כך נודע, יבנה על ידי החסד, אבל החסד לבדו לא יכול להביא את הגאולה ללא המלכות, שצריכה לתקן את העולם. כלומר: חסד ללא גבולות הוא הרסני וחייבים את הספירה המקבילה של הבינה בכדי לרסן אותו. האמרה המפורסמת על כך שמי שמרחם על האכזרים סופו להתאכזר אל הרחמנים היא בדיוק שורשה של אותה גוזמה בחסד, שפגעה בסופו של דבר בנציג המלכות – שאול שביקש להרוג את דוד ולא עלה בידו. רק כשהמלכות מרסנת את החסד (בעזרת הבינה), העולם מגיע אל תקונו. ובקיצור: רק כשאברהם מצטרף לדוד. ואם כך, ברור כי ברק אובמה הוא המשיח, לפחות אם אוכיח שאכן יש בו סממנים של הפטריאך הגדול.

אז בואו נעשה את זה: אברהם מסמל בתיאולוגיה הנוצרית את האמונה, את הגאולה על ידיה, ובעיקר את האב הרוחני של המשיח, שעוד נחזור אליו כמובן (המשולש הזה: אברהם, דוד, ישו). מספיק להסתכל על סיסמאות הבחירות של אובמה בשביל למצוא את אותם המוטיבים של "הארץ המובטחת". אברהם, כזכור, הלך בשליחות אלוהית אל אותה הארץ, כנגד כל הסיכויים והדעות, ובכח אמונתו ניצח. בתור קוריוז אפשר גם לציין את הדמיון או הקשר בין אובמה לבין אברהם לינקולן שסימל גם הוא את השחרור. בשני המקרים, עבדות ושקר, אנחנו משתמשים במינוח הזה של שחרור מכבלים, יציאה לחירות והחופש האמיתי, הגשמי או הרוחני, כלומר חירות היא אמת. מיותר לציין שכזה היה גם אברהם שעשה חסד של אמת, שני מושגים שנזכרים לרוב ביחד. אגב, בהנחה שההגדרה הנאופלטונית של האלוהים היא האמת ("האחד"), בדיוק באמת זו האמין אברהם והיא נחשבה לו לצדקה.

דוד היה הביטוי הראשון של המשיחות, גם בתיאולוגיה היהודית. המשיח עצמו, שיבוא, יהיה חזרתו השניה של דוד, כך על פי היהדות. אלא שעל פי הנצרות הביאה השניה תהיה של משיח אחר לחלוטין, הלא הוא בנו של דוד. מיותר לציין בנו של מי עוד ישו, ואיזו עיר בנה דוד. בעצם לא מיותר לציין: דוד, שמזרעו על פי המסורת הנוצרית היה ישו, ובאותה עיר גם נולדו, ייסד את ירושלים. העיר הזו מסמלת בנצרות את גן העדן המטאפורי, מקום מושבו של האלוהים, שהוא מן הסתם גם המקום שבו חי ומת נציגו עלי אדמות. ירושלים מתוארת בתיאולוגיה הנוצרית כ"עיר האלוהים", והמקום אליו ינהרו כל העמים באחרית הימים. שוב יש קשר בין אמת ומקומה, אלוהים ומושבו, והעיר אשר נקרא שמו עליה.

הכל טוב ויפה, תאמרו, אבל מה הקשר בין אובמה לדוד? ובכן, אני מאמין שיש הרבה יותר קשרים שלא לגמרי הספקתי לעמוד עליהם. אבל המלכתו של אובמה כמוהי כמשיחתו של דוד. שוב, כנגד כל הסיכויים, לאחר דרך ארוכה, כבן הדחוי, לאחר שרבים שמו לו רגליים, רדפו אותו וניסו אפילו להתנקש בו (ולא הצליחו). יופי שאנחנו מזכירים את נסיון ההתנקשות, ואת המאבטחים הרבים שמתגודדים סביב למי שנחשב ליורשו של מרטין לותר קינג. גם הוא היה מנהיג שחור שמישהו ניסה להתנקש בו, ודי הצליח. רציחתו של קינג, ששמו הוא הסמלי ביותר למישהו שנחשב כמלך ומשיח שחור, עשויה להיות שקולה לרציחתו של האלוהים, ישו שסיפורו של קינג ומסריו כל כך תואמים את אלה של הפטרון שלו. שניהם, ולמען האמת שלושתם, גם אובמה, היו אנשים שהבטיחו שלום כלל עולמי, היו כריזמטיים ונאמו בחסד.

וכאן אנחנו מגיעים בחזרה אל האנטי-כרייסט, איש אשר יתאפיין בסממנים של משיח נוצרי – גם הוא אדם כריזמטי, גם הוא נואם בחסד, גם הוא יכונן בתחילה תחת משטרו רב העוצמה שלום עולמי, ויאחד עמים רבים תחת חסותו. אבל מה אחר כך? הוא יחבור אל כוחות הרשע ויהפוך לצר המשיח, הקואליציה שהקים איתם תלחם בנציגי האמת ולאחר הארמגדון המשיח יתגלה בשנית, ובא תבוא הגאולה. שוב, אתם זוכרים ממה הזהירה החטיבה הנוצרית במפלגה הרפובליקנית: אובמה יהיה סובלני כלפי אירן וציר הרשע, אובמה הוא מוסלמי בדיוק כמו ציר הרשע, אובמה הוא האנטי כרייסט.

:: . ::

אני חייב לציין כאן שוב את הקונפליקט בין האמת הממסדית לבין האמת הנגדית. מפני שאפשר להביט על המשיחיות של אובמה משני הכיוונים, משיח או אויב המשיח. תלוי באיזה צד אתם: הממסדי או האנטי ממסדי, הפונדמנטליסטי או המתקדם. אם אתם בצד הדתי והממסדי, הלא הוא האנטי-כרייסט שלכם, אבל אם אתם בצד הקידמה האנטי-ממסדית, הוא המשיח בהתגלמותו. אבל הממסד ירדוף אותו, יכפיש אותו, ישאף להפיל אותו, להתנקש בו, לעשות לו רצח ואם לא פיזי אז לפחות רוחני, רצח אופי. הוא הרוע, הוא השד והשטן. את אותו הדבר שעשו לבשורת הפופ, כך גם עשו לבשורת משיח הפופ. המשיח התורן הוא אובמה, והאינטרנט שהוא היכל הקידמה הוא מקדשו.