במשך 30 ומשהו שנות מוסיקת ההיפ-הופ היו אלה תקליטנים בודדים בלבד שהגיעו להכרה ואהבה עולמית כמו זו שזכה לה Grandmaster Flash. לא רק שהוא אחראי להמצאת הז'אנר, הוא האיש הראשון שהשתמש בפטיפונים בצורה המוכרת לנו כיום וניגן עליהם כמכשיר מוזיקלי – דבר שהעלה את דרגת הדיג'יי לאומנות. בואו נאמר כך: פראנסיס גראסו אולי שינה את כל הרעיון של הדיג'יי, אבל Grandmaster Flash הפך את הדיג'יי מעבד לקצב, למוזיקאי לכל דבר. שיעור בהיסטוריה.
:: . ::
ההתחלה
ג'וזף סדלר הידוע בכינויו "Flash" נולד וגדל ברובע הברונקס בניו יורק, שהיה גם במקרה האיזור הכי תוסס באותה תקופה מבחינת חיי לילה – מה שהקנה לו את ההשראה העצומה. הוא התאהב בוייניל לראשונה כאשר שיחק עם התקליטים של אבא שלו במחסן עם פטיפון Hi-Fi ישן. כשהיה נער מתגבר, בחר ללמוד אלקטרוניקה והנדסה בבית ספר מקצועי וכבר היה מסובב תקליטים במסיבות רחוב ופארקים ציבוריים. הכניסה הרצינית שלו לעולם התקלוט הייתה בשנת 1974 כאשר ראה את Kool Herc מנגן את מוזיקת הברייקביט, לאט לאט הוא החל לבקר ביותר מועדונים ונחשף ליותר סגנונות מוזיקה, והכיר בדרך את Pete DJ Jones, תקליטן דיסקו מוכר שידע הכי הרבה על מיקסוס באותה עת, בייחוד מפני שהוא היה כנראה הראשון שמיקסס בשיטת ההכנה, בעוד ששיטת המיקסוס של Kool Herc התבססה על ניחושים והייתה תלויה ברגע שבו הוא הפיל את המחט על התקליט – מכאן נתבע הביטוי Needle Dropping.
פלאש התלהב מכך וביקש מג'ונס להתאמן על המערכת הביתית שלו, אחרי מספר אימונים פלאש הבין מדוע המיקסוס של ג'ונס התבצע בצורה כל כך מושלמת, למערכת של ג'ונס הייתה את האפשרות ללחוץ על כפתור שמאפשר לשמוע את הקטע שמתנגן על הפטיפון השני לפני שהוא מנוגן לקהל וכך להכין לעצמו את המיקס מראש – היום אין מיקסר שלא קיימת בו האפשרות הזאת והיא הבסיס למיקסוס. זה היה הצעד הראשון שהוביל את פלאש לפתח את הטכניקות המקצועיות שבהן משתמשים היום בכל העולם.
פלאש השתמש בידע שרכש מלימודי האלקטרוניקה שלו ופיתח לעצמו מערכת דומה שאפשרה לו לשמוע את הקטעים שמתנגנים על הפטיפון השני מראש.
יום אחד כשניגן במסיבה, בעת שהסתכל בקפידה על תגובות הקהל למוזיקה שהוא מנגן, עלה במוחו רעיון, למה לא להחזיר לקהל את רגעי השיא שוב ושוב ושוב? כך נולד הרעיון של שינוי סדרי התקליטים וסידורם בצורת חיתוך שתשלהב את הקהל, פלאש היה הראשון שהמציא את טכנולוגיית ה Cutting שהיום ידועה לנו בתור – Scratching, וכמובן התאפשרה עקב גילוי ה-Cue שלמד מאימוניו על המערכת של ג'ונס.
:: . ::
הסקראץ', הביט בוקס וכל מה שקדם
הוא היה משתמש בשני עותקים של אותו תקליט ומזיז אחד מהם קדימה ואחורה בעזרת המרפקים ופרקי היד, בעת שעשה זאת הזיז את הקרוספיידר מצד לצד כך שהקהל היה שומע את רגעי החיתוך ואז את הקטע שרצה להכניס שוב, הקהל בהתחלה הסתכל עליו כמשוגע, אבל לאט לאט פלאש היה להיט. בשנת 1971 הוא כבר המציא בצורה מדעית שיטות עבודה מקצועיות על פטיפונים כמו ה – Quick Mix Thoery, שהשתמשה בשיטת ה- Cutting כדי ליצור מיקס מהיר וחד והיום נחשבת לבסיס שעליו כל סצינת מיקסוס ההיפ הופ נשענת, כמו כן המציא גם את שיטות העבודה המוכרות בתור: Punch Phasing, Doubleback, Backspinning.
:: . ::
הסבר קטן על הטכניקות
Punch Phasing ; פאנץ' פייזינג הוא כשדיג'יי מכניס בפתאומיות (מכאן המילה Punch) ברייק מסויים מתקליט כאשר התקליט השני עדיין מתנגן, הטכניקה הזאת נעשתה כדי לבטא את הקצב בצורה טובה יותר.
Backspinning ;באקספינינג הוא לקחת שני תקליטים זהים ולחזור על אותו לופ שוב ושוב ושוב, היא מתבצעת כאשר תקליט אחד מנגן לופ מסויים של 4 ביטים ובקיו, התקליט השני מוכן עם אותו לופ, הדיג'יי מעביר את הקרוספיידר לצד השני ונותן ללופ להתנגן ומחזיר את התקליט השני אחורה לאותה נקודה, זה יכול להמשך לנצח, תלוי במיומנות.
שיטות העבודה של פלאש אחזו את הקהל בכזו תדהמה שהקהל היה מעדיף לעמוד ולהסתכל עליו בפעולה מאשר לרקוד, דבר זה הפריע לפלאש, וכך הוא הגה את רעיון ה-MC, הרעיון היה לשים מישהו על הבמה שישאיר את הקהל בתוך הקצב, ה-MC היה זורק מילה פה ומילה שם וכך מחזיר את הקהל להתלהבות. פלאש צירף לעצמו שלושה MCs נבחרים: Cowboy, MC Melle ו Kid Creole.
לאחר מכן פלאש העלה את הרעיון להשתמש במכונת תופים אלקטרונית ושילב אותה בסטים שלו כאשר הכניס תופים מלאכותיים לתוך רגעי ברייק, ויצר את הביט כראות עיניו, יחד עם שלושת ה-MCs נוצר הרכב חדש שנקרא Grandmaster Flash and the 3 MCs with the Beat Box
:: . ::
ב-1975 פלאש העלה את הענף בעוד רמה כאשר המציא את שיטת ה-Clock Theory, למי שלא יודע השיטה היא לסמן קטעים מסויימים בתקליט במדבקות עם צבע מסויים ולפי זאת לדעת איזה קטע נמצא באותה נקודה. כך פלאש הגיע לרמת דיוק גבוהה מאוד בחיתוכים ובאפקטים שעשה. הטכניקה הזו גם נתנה לפלאש את האפשרות להתמחות בטכניקת ה-Needle Dropping, שעד אותו זמן נחשבה לטכניקה חובבנית, בעזרת המדבקות, פלאש זרק לתוך הקצב קטעים שהכין מראש בדיוק מושלם בלי שאף אחד ישים לב. השיטה הזאת הקלה מאוד על כל טכניקת ה-Cutting והעלתה את פלאש כמה רמות מעל כולם, וכמובן תרמה ליחס האנשים לגבי הדיג'יים, ממסובבי תקליטים ליוצרים, רמיקסרים ואמנים לכל דבר.
לאחר שכל מי שמחשיב את עצמו בסצינת ההיפ-הופ רצה לראות את פלאש, הלילות שבהם ניגן במועדוני דיסקו מקומיים הפכו לאגדיים כאשר במועדונים שמכילים באופן שגרתי 400 איש, נדחסו עד כ-3000 איש, כדי לראות את קסמיו של איש אחד. הטכניקות שפלאש המציא כבשו את העולם בסערה ונתנו לו ולרובע הברונקס הכרה עולמית. הוא אפילו קיבל את פרס ה DJ Vanguard מביל גייטס בעצמו, על כך שהפך את הפטיפון ממכשיר שמע לכלי נגינה.
:: . ::
מאסטר פלאש וחמשת הזועמים
תרבות ההיפ-הופ נוצרה ב-1971 על ידי שלושה דיג'יים, פלאש היה אחד מהם, בשנת 1977 פלאש הקים את להקת ההיפ-הופ הראשונה יחד עם עוד חמישה חברים מרובע הברונקס, יחד הם נקראו: Grandmaster Flash And The Furious Five, לא רק שהלהקה הייתה מחלוצי ההיפ-הופ, היא נשענה על המוניטין העולמי שרכש פלאש בשנים ההן והייתה החדשנית ביותר בתחומה, משום שפלאש שילב את מילות השירים יחד עם הטכניקות שפיתח, ונתן לקהל לשמוע משהו שהוא לא הכיר עד היום. אם כל זה לא היה מספיק, ללהקה היה עוד משהו שלאף אחד אחר לא היה, היכולת המדהימה של פלאש לבצע את טכניקת הסקראצ'ינג עם כפות הרגליים, בהונות ואפילו המרפקים.
ב-1981 יצא התקליט הראשון של פלאש והחמישה שהציג לעולם את טכניקות ה-Cutting וה-Scratching. התקליט נקרא “The Adventures of Grandmaster Flash on the Wheels of Steel” והיה ללהיט בכל רחבי העולם.
ההשפעה הענקית של פלאש על עולם המוזיקה, לא יכלה לעבור בהתעלמות ולכן הוחלט לעניק לו את מקום הכבוד ב Hall Of Fame של לא אחר מהמפעל הכי נחשב בתעשיית ה-DJ, ה-DMC. כבר אמרנו: פראנסיס גראסו אולי שינה את כל הרעיון של הדיג'יי, אבל Grandmaster Flash הפך את הדיג'יי מעבד לקצב, למוזיקאי לכל דבר.
(הופיע במקור: קהילת "ישראל אנדרגראונד" – 23.12.2005)
Culture Agent 
להשאיר תגובה