by Negus of Pop

Culture Agent

החלון נסגר

עופר נחשון ; האיש והאגדה. האגדה, אני חוזר ומזכיר לעצמי. כשאני בא לדבר איתו אני אומר לו: "שמע, זה ברור לך שהטקסטים שיוצאים מפיך הם מרכז הכובד של הכתבה. סביבך היא נבנית, סביבך הרעיון קיים, אתה הוא זה שמסמל את התקופה של אז, אתה הוא זה שעל פי דבריו אני הולך להוציא את הבשורה שאז זה לא רק משהו שהיה רלוונטי לאז אלא גם להיום". והוא אומר לי: "זה ברור, זה לא משנה לי. אני יודע ואתה יכול להציג את זה איך שבא לך". אני אומר לו תודה, והוא אומר לי תודה בחזרה על זה שאני אומר לו את מה שהוא ידע כל הזמן, אין מי שמסמל יותר ממנו את הרעב והסקרנות לפופ, הרצון להכיר ולהנות כדי להגיע לתמונה השלמה והמקיפה ביותר על מה קורה בעולם. זה עניין של כריזמה ושליחות. מה נשאר מהכריזמה הזאת? נאדה.

::.::

האם החסרון בכוכבים-שדרנים השפיע לרעה על המעמד של המוסיקה בתקופה הזו?
"אין ספק שמה שאתה קורא לו שדרן-כוכב, כשכובד המשקל שלו הוא המרכזי, הסטייל הזה איננו קיים. בעולם הדברים האלה קיימים, זה עובד, הרי לא המצאנו את ההתנהגות של הרדיו ואנחנו הולכים בעקבותיו. אין ספק שיש לזה משקל, שדרן שמשקיע את הכריזמה והכח שלו, שדרן שמעורב בזה בצורה מסיבית ולא מהווה רקע למה שקורה מסביב – יש לזה השפעה. כבודם במקומם של השדרנים כיום מונח אבל הם לא משנים, הם לא העניין. למה? לא יודע, אלה דברים שמשתנים. גם לפלייליסט לקח שנים עד שהשתרש כאן. שדרן שיש לו אישיות, לא משנה מה הוא מקדם, זה משפיע. ואין ספק שכשאין לך את זה, אין לך אימפקט כי הרדיו הוא קסטה ומנגן מוסיקה בלי שהשדרנים יבלבלו את המוח. אם זו המטרה, גלגל"צ עושים את העבודה נחמד. מקומו של השדרן איננו חשוב כשהיה".

עד כמה נישת העריכה המגזינית של קופסת הלהיטים חסרה ועד כמה היא השפיעה?
"הרדיו הפך להיות מגלריה, מחלון ראווה שייצג את המוסיקה, שילמד, יחשוף ויראה עולמות הפך – לקלטת. אבל לאינטרנט יש חלק גדול בזה. בעידן שבו כשאמן עוד לא הוציא שיר וזה כבר באינטרנט, כולם שומעים את זה ולא צריך את הרדיו. הרדיו איבד את הרלוונטיות שלו, אצלנו בארץ במיוחד".

האם דבר כזה הפיך?
"אין ספק שזה הפיך, זו שאלה של זמן מקום תנאים, אבל בהחלט כן. יש בחו"ל תחנות עם שדרנים משפיעים וקובעים, אנשים מאזינים להם כי רוצים לדעת מה קורה. כרגע התנאים לא מתאימים אבל זה בטח יקרה".

אז בתכל'ס המעמד השתנה, יש לך סיבה מוחלטת לזה?
"המעמד שונה, והיום הוא הרבה פחות חשוב, הרבה פחות מוכר, הרבה פחות, אין. דיברנו על מה שגרם לזה. הדברים השתנו, הרדיו השתנה, הנגישות למוסיקה השתנתה. אין ספק, דברים השתנו ודברים משתנים כל הזמן. אנחנו לא מצמצמים פערים בין מה שקורה אצלנו לעולם, נשלים אותם מן הסתם. מוסיקה חדשה היא הכח שמניע, על זה מתבסס עולם המוסיקה, אין היום חלון ראווה הולם. באיזה נימה אני אומר את זה? בנימה מדוכדכת משהו, אבל מאוד ריאליסטית. המציאות היא לא תמיד מה שאנחנו רוצים שתהיה".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: