אם כבר מדברים על ידע כלשהוא, נועם גילאור הוא הכתובת. נועם גילאור לא יודע רק מי יצא מה ומתי, הוא גם יודע איך הכל מתקשר להכל, למה זה יצא ואיך זה השפיע, מי עשה את זה איך שהוא עשה ואיך הוא היה עושה את זה בתקופה אחרת. ובקיצור: למה רשת ג' הלועזית היא דבר שנכון לישראל ב-1987 ולא לישראל ב-2007. אז מה בכל זאת בישראל של 2007? האם ישראל נדונה לערוצי הזנה אלטרנטיביים? אני מאמין שהתשובה הזו תגיע מהמרואיינים האחרים, אבל בהחלט היבט אחר על פלייליסט, עידן רב-ערוצי וטכנולוגיה.
::.::
ספר על השינוי במעמד המוסיקה הלועזית בארץ בפרספקטיבה של 10 שנים
"אני חושב שזה קשור לשני שינויים במקביל ואני לא יודע מה גרם למה. הראשון הוא שינוי בעולם המוסיקה, פעם היו מייצרים הרבה פחות מוסיקה מהיום אבל האיכות היתה יותר גבוהה, השינויים הטכנולוגיים שקרו גרמו לזמינות יותר גבוהה, ולכן הכמות באה על חשבון האיכות. פעם מי שהיה מגיע לאולפן היו הטובים ביותר, היום כל אחד יכול להגיע לשם. אם ניקח דוגמה מהארץ, אם פעם היו מגיעים עשרה שירים לישיבת פלייליסט שבועית, היום מדובר כבר על בין 30 ל-40, וזה רק ישראלי. השינוי השני הוא בעולם התקשורת, במסגרת התהליך הזה ריבוי הערוצים גרם לכך שיותר מוסיקה נחשפת בסוגים שונים של תחנות שידור, אין סוג אחד של מוסיקה שמדובר בכל הערוצים במקביל וזוכה לפופולריות מיוחדת. לשם הדגמה: קלי קלארקסון בעידן של שלוש תחנות היתה יכולה להצליח הרבה יותר, והיום היא נאלצת להשאר יחסית בשוליים. אפילו מדונה היתה מצליחה פחות בעידן הרב-ערוצי. מאחר שאין למוסיקה היום אפשרות להגיע לקהל רחב כפי שהיה בעבר, אני חושב שהאשמה היא לא בתחנות אלא במציאות. זו הביצה ותרנגולת, אין מוסיקה של המרכז וגן אין תחנה שמשדרת מוסיקה של המרכז, ריבוי המוסיקה גורם לכך שאין מיינסטרים ולכן אין תחנה שמשדרת מיינסטרים".
האם השינוי קשור גם בצורת העריכה הפופולרית, אז נישתית והיום מפוזרת?
"גם כאן מדובר במציאות שונה. פעם ההאזנה לרדיו היתה הרבה יותר מעמיקה, מאזין היה נשאר צמוד לרדיו לכל אורך התוכנית. היום אין דבר כזה, מאזין הוא דבר אקראי מאוד ולכן הפלייליסט נועד לגרום לו שלא יברח. הפלייליסט הוא תמהיל של ללכת על בטוח, לא לבלבל את המאזין, אבל גם לא להבהיל אותו ולגרש אותו".
האם זה אומר בעצם שהשינוי הוא היה דבר בלתי נמנע?
"זו היתה בהחלט אחת מהסיבות. היו גם שינויים אחרים שגרמו לצורך הזה להשתנות. רשת ג' היתה צריכה לחפש את הנישה שלה, היא לא יכלה להמשיך לשדר את הכל, היא היתה צריכה להחליט על הקו שלה ואני חושב שהקו הישראלי הוכיח את עצמו. הרעיון עצמו להתמקד במוסיקה ישראלית הוא נכון והעובדה היא שהמוסיקה בארץ פרחה בתקופה הזו. גם ברמה האובייקטיבית".
Culture Agent 
להשאיר תגובה