by Negus of Pop

Culture Agent

היא מגיעה

"רק לא המילה הזאת, אלוהים", מתחננת ירדנה ארזי למשמע המילה קאמבק. אז בואו לא נקרא לזה קאמבק, נקראה לזה הוקרה, שבחברת התקליטים פונוקול עושים למי שהם מגדירים כדיווה הגדולה ביותר של האייטיז. דור דקל, חצי הצמד חובבי ציון ומפיק עולה בפני עצמו, הוא מי שעומד כעת מאחורי רמיקס 2007 לאחד משיריה הגדולים של ארזי, "עוד נגיע". אולי הוא יהיה מה שיחזיר אותה אל התודעה הצעירה, לאחר שנשכחה מעט ממנה, קצת יותר מ-20 שנה אחרי שהוכתרה ארבע פעמים רצופות לתואר זמרת השנה בגל"צ.

"המעניין הוא שבדיוק חשבנו, בעלי ואני, על השיר הזה", מספרת ארזי. "זה היה בתקופת מצעד הגאווה, אותו המצעד הירושלמי בו 'סגרו' את הגייז בסופו של דבר באצטדיון לאחר המחאות. צפינו בחדשות ופתאום ראיתי את כל האצטדיון רוקד למשמע השיר בגרסה המקורית שלו מ-1985. זה היה מלבב, באותו רגע הבנתי שהשיר הזה רלוונטי להיום אף על פי שעברו 21 שנים". במין מקריות הגיעה בדיוק אז פניה מחברת פונוקול, שביקשה לעשות לזמרת כבוד כאייקון אייטיז באחד משיריה, "וכך יצא שכולנו היינו שלמים עם הרעיון, ועם זהות השיר המחודש".

למה דווקא עכשיו? סיבות רבות יש כנראה לדבר, ורובם עוסקות בדבר אחד: מומנטום, וניצולו המירבי. השיר נבחר כאמור בשנה שעברה לשמש כהמנון הגייז במצעד הגאווה, ולא רק בגלל האלמנטים הקאמפיים שיש בו, אלא בעיקר בשל מילות השיר, "מי שלא ראה גאווה בחייו". אבל סיבה קטנה אחרת ולא זניחה היא רכיבה על גל העיבודים המחודשים לאובייקטים של קאלט מהעבר. " Thunder in My Heart" הוא הדוגמא המובהקת לשיר כזה, שלקח קלאסיקה נשכחת של הזמר הבריטי ליאו סאייר, נתן לו טאץ' עדכני ומעיז, והפך אותו ללהיט מקום ראשון.

דור דקל, שכבר ניצל מומנטום אחד בקריירת ההפקה הקצרה שלו, עיבוד בשפה זרה ללהיט השבדי הנונסנסי "Boten Anna", לא פוסל אפשרות של רכיבה על גל נוסף, אבל הקטע כאן הוא לא הרכיבה על הגל אלא ההוקרה לאייקון שירדנה ארזי היא. "היא ענקית, רק כשנפגשתי איתה נפל לי האסימון והבנתי פתאום מה זו דיווה", הוא אומר, "יש לה נוכחות, אתה קולט אותה ישר. והיה לי כבוד גדול לעבוד איתה, עם מישהי שקודם הכרתי רק דרך עטיפות התקליטים", הוא אומר. הרעיון, הוא אומר, היה לעדכן את הקטע, "אמנם עם טאץ' של פעם, אבל שיישמע עדיין פרֶש", וזה נדבק עליה בדיוק. "חלק ממה שהופך אותה לגדולה כל כך, זו רב-הפרצופיות שלה, גם מבחינה מוסיקלית וגם מבחינת מראה", הוא אומר.

ארזי עצמה, מסתדרת על הכסא יפה-יפה כשהיא נוכחת בעובדה שהיא, הזמרת הכל-ישראלית האולטימטיבית, הופכת לאובייקט קאלט. "אני לא יכולה להתווכח עם מה שהפכתי אליו, לא יכולה להתווכח עם אגדות", היא אומרת. "אם מה שזוכרים ממני זו שמלה מתנפנפת ונצנצים אז זה מה יש. אני לוקחת אחריות על התוצאה. אני לא מנסה אפילו להתכחש לזה, אני זורמת".

ארזי גם לא מתרגשת כל כך עם הזיהוי העכשווי שלה כאייקון גייז, מבחינתה הוא התחיל הרבה יותר מוקדם. "תמיד הייתי שם", היא נזכרת, "עוד בשנות השמונים היו עושים עלי דראג. זה לא משהו שאני פתאום מגלה או נופלת מתדהמה, האימוץ שלהם לשיר הזה היה טבעי". האם זה אישיו? ממש לא, "זה סוג של כבוד אפילו, זה זורם, זה טבעי וזה לא מאולץ", היא אומרת, "גייז לא היו אף פעם זה אף פעם עניין מבחינתי, אני באה מבית ליברלי. גם המקום שהם תפסו בפופ הישראלי די מסבר את עיני, כשדנה אינטרנשיונל נבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון מאוד התלהבתי, זה היה מדהים מבחינתי, אפילו גאוני".

ארזי היתה זמרת השנה למשך ארבע שנים בימי השיא שלה, כולל בתקופת השיר הזה. התחנה היתה גל"צ, מה שדי מפתיע ואפילו מאכזב, שלא לומר עושה עוול איתה, שדווקא בממשיכת דרכה וקובעת הטון הנוכחי, גלגל"צ, נוכחותה של ארזי נעדרת. השיר הזה הוא אולי ההזדמנות שלה להשתלט על המיינסטרים הישראלי מחדש, אבל את ארזי עצמה זה לא כל כך מעניין, אם להודות על האמת. "הגעתי עד הלום גם בלי הפרגון הזה, אני נושמת וחיה גם בלעדיו", היא אומרת. "להגיד שזה לא מזיז לי? בטח שהייתי רוצה להיות נאהבת על ידי כולם. אבל אני לא נלחמת בהם בכדי להיות שם, אני פשוט פסיבית. אין לי עילה להגיד שאני מקופחת". ארזי ממשיכה להופיע ברצף כבר מ-2003, את המופע המשותף שלה עם משפחת אלייב היא מריצה מאז, בהפקה של צדי צרפתי. במסגרת המופע הזה היא הוציאה את שירה "הביתה" מחדש, עם בית נוסף שכתב אהוד מנור. הקריירה המוסיקלית שלה ממשיכה להתנהל על מי מנוחות, היא מדווחת, וגם כמה פרוייקטים נוספים על הדרך. אם הרמיקס יתפוס היא גם לא פוסלת להמשיך את הקו שננקט כעת, "אם ארוויח מזה יהיה נפלא", היא אומרת, "אני בוחנת את כל הכיוונים, ומי יודע, עם האוכל בא התאבון".

ניתן לציין שבמקביל להשקת הסינגל מתכנן דור דקל את המשך דרכו כחבר ההרכב חובבי ציון. בשבוע הבא יוציא עם שותפו נוי אלוש את הסינגל השני של ההרכב, "קואורדינציה", שצפוי להשמע כמשהו "בין סאמר ג'ם לבוב סינקלר לפאקיטו", אבל הפרוייקט הבא יהיה מובדל לחלוטין מהרמיקס המדובר אותו תוכלו לשמוע ממש להלן:

http://albums.tapuz.co.il/albums/flixBlogPlayer.swf?autoStart=false&MID=1756577

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: