האמת היא שהוא סתם צח-זמרוני וונאבי, אבל הוא אחראי לאחת מהמהפכות הראשונות של שנות האלפיים. למען האמת את המקום שלו הוא קנה אפילו לא בגלל שהוא המציא משהו, הוא לא המציא כלום. את המקום שלו הוא קנה רק בזכות היכולות השיווקיות והיחצ"ניות שלו, והדרך בה ניצל את הכלים שעמדו ברשותו לטובת הפצת רעיון שנתפס אליו.
והמחיר בו הוא קנה את מקומו, הוא בסך הכל אחד: טביעת המונח שהפך למילה הנרדפת לתחילת שנות האלפיים בסצנת הלילה העולמית – אלקטרוקלאש, שהרבה יותר ממונח, זו תנועה שלמה, שבסופו של דבר שינתה את פני הדור הנוכחי של המוזיקה, צעד אחד אחורה לכיוון האלקטרו, הדיסקו והפּאנק של התפר בין סוף שנות השבעים לתחילת השמונים ושני צעדים קדימה לכיוון העתיד.
שמו: לארי טי – יזם, יחצ"ן ותקליטן, שלמען האמת התחיל את הקטע שלו הרבה לפני שנות האלפיים. אושיית לילה ניו יורקית גם בשנות התשעים שבסך הכל רכבה על גל מסוים ותוך כדי כך הפכה אותו למוסד. גל קווירי, אקסצנטרי וזוהר, שהפך במשך הזמן לאבטיפוס של הפרוייקט המאוחר יותר שלו. מה שלארי טי עשה היה לבנות על משקל סקס, סמים ורוקנ'רול, סוג של תערובת מקושקשת של דראג, סמים ומוזיקה אלקטרונית בליינים שהריץ, כבר משנות התשעים המוקדמות ועד לתחילת שנות האלפיים.
שם מתחיל הסיפור שלנו, ברגע שהוא שומע את הרכב הרטרו לאייטיז פישרספונר, מתלהב ומחליט להריץ אותם ועוד הרכבים דומים חזק. חזק עד כדי הרמת פסטיבל למוזיקה אלקטרונית כזו שנקרא, איך לא, אלקטרוקלאש (זהו מקור המונח) שהפך בסופו של דבר מפסטיבל לאוסף המתעד את הפסטיבל, ומאוסף המתעד את הפסטיבל לסדרת אירועים נודדת בין בירות הדאנס בעולם. זה הרגע שבו הוא עשה נפשות לזרם המוזיקלי הזה ומצא כר חם מעבר לים, משהו שהפך ללהיט, במיוחד בגרמניה, שם הוא מצא את International DJ Gigolos, שהפכו לשותפים טבעיים להפצת הרעיון ולהנחלתו, והפכו את האלקטרוקלאש ללהיט כלל אירופי ולז'אנר השולט ברחבות הריקודים הטרנדיות בשנים הבאות של תחילת העשור.
עם הזמן איבד האלקטרוקלאש את משמעותו מבחינת סיווג מוזיקלי, מפני שהספקטרום שהוא כיסה היה כל כך רחב, עד שאותם הלייבלים החתימו הרכבים מקצוות מוזיקליות שונים ולכאורה זרים, טכנו מצד אחד ופוסט-פאנק מצד שני. במשמעותו החדשה היה האלקטרוקלאש יותר לתֶמה מאשר לכיוון מוזיקלי, הוא שידר ראוותנות ובעיקר מיניות, פוזה הפכה לשם המשחק. אלה שהתעקשו על סיווג מוזיקלי היו יכולים להשתמש בהשאלה משם קבוצת דיון ביאהו בשם זהה, במונח ElectroDiscoPunks, ז'אנר מטריה שהתנהל סביב שלוש סקאלות עיקריות שהיוו את ההשפעות עליו (אלקטרו, דיסקו ופּאנק) וכיסה גם את האזורים האפורים שביניהם.
ובעוד האלקטרוקלאש הפך לצו האופנה, השפעות ממנו זלגו גם לפופ. יותר מזה, הוא הפך לסוג של מילה נרדפת לראשית שנות האלפיים בפופ העולמי. החל ממדונה וקיילי מינו וכלה בפרנץ פרדיננד והארקטיק מאנקיז, כולם שאבו בסופו של דבר את השראתם מאותם המקורות באותה התקופה. רק לזכור: הכל התחיל מטירוף של בן אדם אחד.
להשאיר תגובה