בנשיונל ג׳אוגרפיק מודיעים שבוטנאי טורקי בשם מהמוט מיסקי מאוניברסיטת איסטנבול טוען כי ייתכן שגילה סוג של כלך שהוא מזהה עם הסילפיום, צמח מקודש ומבוקש שנחשב כבר 2000 שנה כצמח נכחד. למרות שהראיות עדיין אינן חד משמעיות, הקהילה המדעית נוטה להסכים ש-ferula drudeana שנמצאה על ידי הפרופ', דומה ביותר למה שאנו יודעים על צמח הסילפיום.
בארץ ניתן למצוא כלך אבל לא מהסוג הזה. הכלך מפיק שרף, בתלמוד כתוב שעם השרף הזה השתמשו לבעירה. הצמח עצמו כולל גזע עבה וחלול שהגובה שלו מגיע לפעמים ל-2 וחצי מטר. היו משתמשים בגזע הזה בדרך כלל כמשענת. ועל כן גם בלטינית שמו של הצמח הוא ״מקל״, Ferula. כשפוצעים את הקנה יוצא ממנו שרף, לשרפים של המשפחה הזו יש שימושים שונים, לרוב רפואיים. ברוב המקרים השרף הזה רעיל.
אחד מהשימושים היה לדוגמה לריפוי עקיצת נחש או עקרב. בפולחן החורי העתיק (בעיר אבלה) מסתבר שהצמח נקרא על שם אלת אהבה בשם ״אשחרה״ (Ishara) שסמלה היה עקרב. מאוחר יותר מוזגה במסופוטמיה עם עשתורת. סוברים שלפולחנה היו משתמשים באפרודיזיאקים שונים [1][2], כלומר צמחים פסיכואקטיביים. ומהם הצמחים?
ובכן, אחד מהשימושים ברפואה העממית היה תרופה לדכאון, ואני לא יודע על מה מתבססים אבל ויקיפדיה טוענת שבתימן היו משתמשים בו גם נגד דמיונות שווא ותעתועים. לפיכך גם לא מן הנמנע שיש לו איכויות פסיכואקטיביות. ריצ'רד אוונס שולטס ואלברט הופמן מציינים שמהשרף של Ferula moschata מפיקים חומר בשם סומבל או מוסקוט, שמנה ממנו גורמת לערפול, תחושות עקצוץ ו״נחירות תוך כדי ערות״…
לפי האגדה במיתולוגיה היוונית, בתוך הגזע החלול של הכלך הבריח פרומתאוס את הניצוץ, את האש לבני האדם, כלומר זה היה ה״נרתקס״. נרתקס הפך בדמיון היווני לתיבת תרופות, כל מה שניתן להכניס בתוך קנה חלול.
כפי שבלטינית שמו של הכלך הוא פשוט ״קנה״, גם במסורת היהודית. ״ספר חיי אדם וחוה״ (vite Adae et Evae) טוען שמקור שמו של קין הוא ״קנה״. בפס׳ כ״א בספר נאמר שמיד כשקין נולד הוא קטף קנה, והביא אותו אל אמו. אנו גם רואים שנח בנה את התיבה מעצים, ונצטווה לבנות אותו ״קינים״. ממין של הכלך, Ferula gummosa, הכינו את החלבנה שהיתה מסממני הקטורת בקטורת הסמים. קנה נחשב כאטריבוט של הדמות המשיחית, שמשתמש בה גם למשענת, גם כמקל שאיתו הוא חובט בחמור שלו ומורה לו את הדרך וגם בסופו של דבר כחרב פלאית. קנה כמובן גם היה במנורה, קנה הוא המידה של בית המקדש בספר יחזקאל, קנה הוא גם סמל לנוכחות של עם ישראל בארץ ישראל, ובעיקר השבריריות שלו היא סמל ליכולת של ה׳ לעקור את עם ישראל מארץ ישראל, ולהחזיר אותו בסופו של דבר, כי מהגזע הגדוע יגדל קנה חדש.
הדבר הכי חשוב בקנה הוא שהקנה הוא משורש ״קנ״ה״, שזה בעצם הפועל איתו ה׳ ברא את השמים ואת הארץ, שהרי הוא ״קנה שמים וארץ״. ובאמצעות הפועל הזה גם רוכשים את החכמה, ״ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה״.
[1] צמח הכלך החרמוני ידוע בהשפעות האפרודיזיאק שלו ומכינים ממנו ״דבש זלוע״. הגנטיקות היותר מעניינות נמצאות בלבנון וכנראה שגם המתכונים. במידה והצמח שנמצא בטורקיה ונטען כי הוא-הוא הסילפיום, הוא אכן תת זן של כלך, כנראה שהוא יהיה פוטנטי יותר. כאן מאמר שטוען שקיים קשר, אם לא זהות, בין ״כלך מירוני״ לבין כלך קוסקוני שמקורו בטורקיה – מהאיזור של הממלכה החורית/חיתית.
[2] הכלך-סילפיום היה פופולרי בעולם הרומי בגלל שהוא נחשב כאמצעי מניעה ובשלב כלשהוא הכלכלה של העיר קירנה היתה מבוססת עליו. סוברים שהסיבה שהוא נעלם היתה כתוצאה משימוש יתר, אך יותר הגיוני שהוא לא ״נעלם״ אלא ״הועלם״ וקרנו ירדה בצורה מלאכותית – אינטרס דתי כביכול של הכנסיה. עם זאת, הכנסיה גם חייבת לו את התהוותה. לסילפיום היה תפקיד מפתח בהפצת הנצרות, כפי שנאמר במעשי השליחים ״ויהי בתוכם אנשי קיפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע״. מה יש לאנשי קירנה לסחור באנטיוכיה אם לא את הסילפיום?
Culture Agent 
כתיבת תגובה