מסלול ההרס

בוולנסיה שבספרד התפתח סוג מיוחד של מוסיקה אלקטרונית, שבשנות התשעים המאוחרות נקרא "מאקינה", אבל בסוף שנות השמונים היה תערובת של EBM ושל רוק גותי. תחשבו על הפינגווין. הקטע הזה לא ממש אלקטרוני כפי שאנו מגדירים אלקטרוניקה, הוא נשמע יותר כמו קטע אינסטרומנטלי של יהודה פוליקר מהתקופה הזאת. אבל בספרד הם הגדירו אותו סינתפופ והוא היה לגיטימי לגמרי במסיבות של מה שנקרא אז "טכנו". אני רק מציין ואומר שטכנו ב-1989 היה מה שבגרמניה נקרא אז (או יותר נכון ב-1986) "טכנו" שזה אומר אי.בי.אם עם גיטרות ובסים של אסיד. משהו בין נייצר אב לקילינג ג'וק.

על משקל "לה מובידה מדרילניה" שציינתי כאן בעבר עם הסינתפופ והאיטלו דיסקו שהתפתח במדריד אחרי נפילת שלטון פרנקו והגיע לשיאו בתחילת שנות השמונים, ההתפתחות הזו שהיתה בולנסיה היתה בעצם התשובה של מזרח ספרד לדבר הזה. ונקרא בהתאם "לה מובידה ולנסיאנה". או La Rua Destroy.

המועדון שסביבו נבנתה הסצנה נקרא Espiral, והיה מין ה"קולסאום". וכפי שבמנצס'טר לדוגמה היהאת ה"הסיינדה" שלה שהתלוותה בחברת תקליטים גדולה, או מועדון הוורהאוס בשיקגו שאליו התלווה Trax Records, בוולנסיה סוג-של, היה לייבל בשם Megabit. אמן הדגל של הלייבל היו גם הרכב בשם מגהביט שנקראו גם בחלק מהריליסים Interfront. ב-1991 הם הוציאו את הקטע הזה שהוא השפעה ישירה של הסנייק קורפס. מדוע? כי הבי-סייד של ה"בלדה" היתה גרסת גיטרות ששימו לב איך היא נשמעת. זהה ל"זהו שחף"

הנה שיר הלל למועדון ה"אספירל", שהיה להיט ענקי בולנסיה בתחילת שנות התשעים ופחות או יותר מייצג את הצליל של התקופה שם

כמובן שגם ברצלונה לא שקטה על שמריה. חלק מה"מובידה ברסלונה" היה כמובן האולימפיאדה ב-1992. אבל השיר הזה לדוגמה מייצג תקופה מעט יותר מאוחרת, כשעוד מועדון עולה על נס. מועדון ה"פיו"

חלק מ"התנועה הגדולה", מההתעוררות הספרדית כשהיא נפתחה למערב אחרי מותו של פרנקו היתה כמובן איביזה למרות שהיא היתה מבודדת ממה שקרה בספרד היבשתית. הסאונד של ספרד ב-1991 היה בעצם טוויסט ספרדי על הסאונד של בלגיה ב-1988, שבעצמה ניסתה לחקות את מה שקרה באיביזה מוקדם יותר ולראייה להיט ניו ביט שנקרא על שם מועדון ה"אמנזיה" באיביזה.

אמן המיינסטרים המפורסם ביותר מהסצנה של ולנסיה היה חימו באיו שהלהיטים שלו היו טייק אוף אחד גדול על מה שקרה בבלגיה. אבל בארבע שנים איחור…

כדאי לציין בעניין "לה מובידה מדרילניה". להקת וידאו היא מוולנסיה אבל הלהיטים שלה הופקו במדריד על ידי טינו קסאל (היזהר אשדות של ספרד), אז זה נחשב מהזרם של מדריד ולא של ולנסיה. למרות שברוב המקומות דווקא הלהקה הזאת נחשבת מי שייסדה את הזרם של ולנסיה.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.