by Negus of Pop

Culture Agent

לאבד את זה

יהודית וייס היא ד״ר במחלקה למחשבת ישראל באונ׳ בן גוריון. את עבודת הדוקטורט, שגם אותו עשתה באונ׳ בן גוריון בהנחייתו של בועז הוס, היא עשתה בנושא מה שהיא מכנה ״המקובל הנוצרי״ בן המאה ה-16 גיום פוסטל, ותרגומו הלטיני לספר הזוהר ולשאר כתבים קבליים. עבודת הדוקטורט שלה עובדה לספר שהופיע כבר לפני שנתיים בהוצאת הקיבוץ המאוחד ״משיח נוצרי קבלי ברנסנס – גיום פוסטל וספר הזוהר״. מאוחר יותר היא הוציאה את התרגום עצמו של ספר הזוהר בהוצאת מאגנס, ובהמשך הוציאה גם חיבור מאת פוסטל בשפה העברית שמיועד ליהודים, ופורש את משנתו הנוצרית-קבלית, ויש לראות אותו כמין מיסיון. החיבור הזה ״טעם הטעמים״ ראה אור בעברית, השפה המקורית, לראשונה (גם כן במאגנס), וגם מכיל את המשנה הסדורה שלו בצורה הכי מהודקת ומגובשת, שכן מבחינה כרונולוגית הוא נכתב לאחר אירוע מכונן בחייו הרוחניים של פוסטל, שלב בו השתכנע שהוא לא אחר מגואל העולם עצמו. ועל רגע זה יש להתעכב.

גיום פוסטל היה איש אשכולות שניחן בגאונות וביכולת ללמוד שפות. כבר בשלב מוקדם הוא היה בשירותו הדיפלומטי של מלך צרפת למזרח, ושם גם נחשף לכתבים בשלל שפות מזרחיות ובשלל תרבויות: נוצריות מזרחיות, מוסלמיות וכמובן יהודיות. קיננה בו תמיד שאיפה אסכטולוגית שבמסגרתה כל העולם יהיה מאוחד תחת שלטון נוצרי, כולם יתנצרו, ובראש הממלכה יעמוד אפיפיור צדיק ומלך ממוצא צרפתי. כל עוד הדבר נגע לפטריוטיות צרפתית ומיסיון הדבר היה נחמד, אך ברגע שהדבר הפך להזיות משיחיות אנטי-אפיפיוריות, שמייעדות את התפקיד לדמות נשית (נזירה עימה למד קבלה ועזרה לו לעשות אחד ועוד אחד בעניינים שהיו סתומים ממנו, למרות שלא היה לה שום רקע ביהדות או בקבלה – יוחנה שמה, או zuana), ומאוחר יותר לבנה הרוחני המשותף לה ולישו עצמו, שאינו אלא פוסטל עצמו, הדבר הפך כבר לבלתי נסבל – לא כלפי מלך צרפת ולא כלפי הכנסיה עצמה.

הרגע שבו הוא הבין שבעצם יוחנה, שבחוויתה המיסטית הזדווגה עם ישו, התגלמה לאחר הסתלקותה בו עצמו, והוא הפך לצאצא הרוחני של שניהן בעקבות אותו הזיווג, כך שהוא עצמו זה שאמור להביא לגאולת העולם, מכונה אצלו רגע ה״חליפה״, רגע בו התחלפה נשמתו. ברגע שניסה להסביר מה קרה שם בדיוק, פטרו אותו שומעיו כמשוגע ולא שפוי וכלאו אותו לבסוף. לא שזה הזיז לו להמשיך ולפתח את התורות האלה, אבל בסופו של דבר הוא הפך לנציג של שולי השוליים. ולא כך היה אמור להיות. מפני שבסופו של דבר מדובר באחד מהאינטלקטואלים הנוצריים שלקחו את הקבלה בצורה הכי רצינית, וגם הבינו אותה בצורה עמוקה. גם אם ישנן טעויות נקודתיות, והתרגום שלו לפעמים מוזר, כמו גם הכתיבה שלו באופן כללי שמאוד אסוציאטיבית, כאוטית ולפעמים תלושה מהגיון. וייס לעומת זאת טוענת שהיא מצליחה למצוא בכל הבלאגן הרעיוני הזה מבנה אחיד, פשוט וקבוע.

בקצרה, נוכל לתאר את הקוסמולוגיה של פוסטל על פי פרשנותה, כעולם המחולק ליסודות זכריים ונקביים, שהזכר אמנם עליון על הנקבה אך נזקק אליה, ועצם ההזדקקות הזו והתלות של האחד בשני עומדת בבסיס ההוויה כולה ומקיימת אותה. הזיווג הזה מוליד צאצאים, וכך כל העולם בנוי מהאצלות והשתלשלויות זכריות ונקביות שעסוקות בלהזדווג האחת עם השניה, להשלים האחת את השניה ולהשלים בתוך כך את העולם. ממש כמו זיווגי הספירות בצד ימין ובצד שמאל, והתולדות שלהן שמהוות סינתזה ביניהן. תהליכי הזיווג האלה מהווים תיקונים, וכאן התיאולוגיה הזאת משתלבת עם תורת העידנים של יואכים מפיורה ועל פיה העולם בנוי מתקופות, ״שמיטות״, שהאחרונה שבהן היא זו המתוקנת, עידן משיחי אותו ינהיג אפיפיור מלאכי המנוגד בתכונותיו מהאפיפיור של לפני התיקון, שאותו יש לסלק ולהחליף. מאחר שהזכר הוא ישו, והנקבה היא התגלמותה הרוחנית של יוהנה עצמה, שהוא בנם הרוחני, ומאחר שהזכר הוא בן דמותו של אדם, והנקבה היא בת דמותה של חוה – הצאצא הוא מין קין חדש, שמתקן את הקלקול שקין המקורי עשה ומגולם כאמור בו עצמו. לא מסובך להבין איך הדבר הזה מאיים על הכנסיה, על טוהר הנצרות ובאופן כללי על האטיטיוד שלה, כמי שעל פי הורתה, היהדות, עבר זמנה לטובת מוסד אחר ומושלם ממנה.

מסתבר שתרגומו של פוסטל את הזוהר, ונסיון הדפסתו שנכשל (ובעקבות כך שאיבד את העותק המתורגם שהיה לו, ניסה לתרגם אותו שוב, ושוב נכשל), הקדים את הדפסתו הראשונה של הזוהר המקורי עצמו – כך שהתרגום חוץ מזה שמאפשר לנו להבין את רעיונותיו של פוסטל ואת נסיונו להסביר לקורא את התמה הנוצרית, האמיתית, של ספר הזוהר ושל היהדות בכלל, מאפשר לנו גם להתחקות אחר ההיסטוריה של נוסחי הזוהר עצמם – שלשלת ההעברה שלהם, ושל האסכולות של נושאיהם. ובלי קשר, כל מי שיש לו פטיש להזיות משיחיות, אוניברסליזם רנסנסי, סינקרטיזם דתי, אנטי-קליימקסים עלילתיים ובאופן כללי גויים כותבים עברית, ומנסים להבין את העולם המסתורי של היהדות דרך עיניים הזרות, שרואות את הכל כאקזוטיקה, כל אלה אמורים ליהנות מסדרת הספרים הזו.

כתיבת תגובה