-
אם נבקש לצמצם את כל הפילוסופיה לשאלה אחת, נוכל לבחור את השאלה הבאה: האם מותר האדם מן הבהמה, ומהו. כלומר, האם משהו ייחודי בחשיבה האנושית על פני חשיבה של כל חיה אחרת. אם האדם הוא בשר ודם בדיוק כמו חיה, והוא מציית לכללי הביולוגיה, מה גורם למחשבה שלו לנהוג על פי כללים אחרים מאלה של
-
מיקסטייפ מיוחד לרגל יום הזכרון ולתפארת מדינת ישראל. הרבה שירים מ-2010, מוסיקה רגועה ומלודית במיוחד למען האווירה. בסה"כ 16 קטעים, 68 דקות. אשמח מאוד אם נהניתם ותתנו פידבק. לינק להורדה כאן. http://8tracks.com/mixes/106097/player_v2 רשימת השירים: 1. Matt Wertz – I Just Realized (2010) 2. Brand New – Tautou (2003) 3. Butterfly Explosion – Closer (2010) 4.
-
הייתי שמח לציין את יום השואה אם היו מסירים ממנו את הקארמה של "הגבורה", שמנציחה את המיתוס על היהודי הנרדף. כאילו שכולם שונאים אותנו ומי שלא מראה את זה ברור שיחכה לנו בפינה ואסור לסמוך עליו, רק על עצמנו. זה מערך של הפחדה עצמית. אני לא מוכן לתת יד לזה. שואה זה עצוב אבל תסביך
-
או: ענת קם בתפקיד משה רבינו, מוציאה את עם ישראל מארץ מצרים של הצנזורה ; הסיפור סביב צו איסור הפרסום מוכיח שלצנזורה אין כח בעידן הרשת. אבל הוא מוכיח דבר הרבה יותר עמוק: אי אפשר לשמור סודות בעידן הזה, שבו החברה טכנולוגית. הטכנולוגיה סייעה לענת קם להדליף את המסמכים, הטכנולוגיה סייעה לשב"כ להתחקות אחר עקבותיה,
-
"מבואה" היא תערוכה משותפת של ארבע אמניות בוגרות בצלאל – טניה בובנוב, הילי גרינפלד, צפיה דגני וטליה קרדו – שמוצגת בגלריה טל שבכפר ורדים. הגלריה עצמה, שנוסדה ב-2002, קרויה על שמו של טל גרינפלד, אמן צעיר שנפטר בגיל עשרים ושלוש, והשאיר אוסף ציורים ורישומים. היא חרתה על דגלה מתן הזדמנות לאמנים צעירים, הצגת אמנות ישראלית
-
היום הכרתי מילה חדשה: אנדרגוגיה, שמשמעותה למידת מבוגרים. השאלה היא כמובן מה יש כבר למבוגרים שיודעים את הכל על החיים ללמוד, ומי שם את המבוגר פחות ללמד את המבוגר יותר, או לפחות את המבוגר כמוהו. אחד מיסודות החינוך הוא הסמכות, שבאה מתוקף הגיל. אנדרגוגיה הופכת את היוצרות, האם יש לה הצדקה? ובכן, התשובה מתבהרת במיוחד
-
הסיפור שהצנזורה אוסרת לפרסם בארץ בעוד כלי התקשורת הזרים מלאים בדיווחים עליו וגם באינטרנט הישראלי לא קשה למצוא עליו: ענת קם היתה חיילת במשרד של אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה. במסגרת שירותה היא נתקלה במסמכים בעלי סיווג בטחוני סודי ביותר. המסמכים כללו הוראות שמפרות את צו בג"צ. ענת קם החליטה להדליף את המסמכים לעיתונאי "הארץ"
-
גם התכנים בבלוג הזה מצייתים לאסתטיקת הזהב של הפופ: קאלט, קאמפ, קיטש, רייר, ביזאר. הסיבה ברורה: זה מתכון בטוח לדברים שמדליקים את הקהל, פשוטו כמשמעו. בעיקר רייר וקאלט, ביזאר קצת פחות – כי הוא מראש בוטה ובוחן גבולות, הטון הצורמני שלו הוא תגובה טבעית לכך. רייר זה הכי מדליק, בסגנון "מאיפה הקרצת את זה עכשיו?".
-
סה דינג-דינג (萨顶顶) הסינית היא מין אפרת גוש שכזו. או אם תרצו, דין-דין אביב. דינג-דינג הוא השם הפרטי, כמובן, במזרח אסיה שם המשפחה בא קודם. כוכבת, לפחות בקנה מידה מקומי – אבל שכשמדברים על סין, אין כזה דבר "מקומי", אולי תת-יבשתי – שמשלבת במוסיקה שלה הפקה אלקטרונית חדישה עם רסיסים מסורתיים ואתניים (כולל מונגוליים וסיניים-תיכוניים,
-
Maxen Cecyrin מבצע בערוץ שלו ביוטיוב עיבודי פסנתר למגוון קטעים של מוסיקה אלקטרונית, ומלווה אותן בסרטוני שחור לבן של רקדניות וג'נטלמנים. הפסנתרן השוויצרי מוציא בימים אלה את אלבום הקאברים השני שלו של ביצועים אקוסטיים לקלאסיקות חשמליות אבל בשונה משגיא ריי הידוע לשמצה, הוא עושה את זה קלאסי בקלאסה. האלבום ייקרא Novö Piano, וכולל מגוון ביצועים
by Negus of Pop
Culture Agent 