אני רוצה להוסיף לטקסט שכתבתי בעבר על מקורה של המילה ״כפרה״. קישרתי את זה אז לצמח הכופר, היום אני רוצה לדבר על הטקס המסופוטמי הקדום Kuppuru.
משמעות המילה ״כופורו״ היא ״לנגב״ או ״לטהר״. הכהנים היו מורחים עיסת קמח (כלומר ״כופר״, לפעמים סתם אספלט, כמו שנח ״כפר״ את התיבה מבית ומחוץ) על משהו ואז מגרדים ומנגבים את הכל כדי שלא יישאר שום דבר. הרעיון היה לסלק כל שארית של לכלוך, וכך בעצם לסלק גם את כל שאריות הרוע. לכלוך נתפס כרוע, כטומאה וכזוהמה. את השאריות היו זורקים בדרך כלל במקומות נטושים, קוברים או ״מעלימים״ בדרך אחרת, ואתה יכול להיעזר בדימוי ה״תשליך״ כדי להבין את הרעיון של ״להרוג את הרוע״.
הדבר הזה הוא בעצם הרעיון של ״יום כיפור״, שבו את השעיר לעזאזל לוקחים למקום שומם ושם זורקים אותו מההר. מי שלא טוען שמדובר במתנת פיוס לפן הדמוני של האל ״עזאזל״, יטען שמדובר בסילוק סמלי של הרוע, והרי הכהן סמך את ידיו על ראש השעיר ומן הסתם מרח עליו משהו.
גם שפיכת הדם, והניקוז שלו אל מחוץ למקדש ומשם אל הקדרון שזורם אל ים המלח היה אותו רעיון. כמו שבמסופוטמיה הזרימו אותו לפרת ולחדקל כדי לסלק אותו. וגם כיסוי הדם, דבר זהה למה שהיו עושים ביוון העתיקה, שחפרו בור ואז כיסו אותו לכאורה כדי להזין את רוחות השאול.
לפרטים נוספים:
Walter Burkert, The Orientalizing Revolution: Near Eastern Influence on Greek Culture in the Early Archaic Age, trans. Margaret E. Pinder and Walter Burkert (Cambridge, MA: Harvard University Press, 1992), 61. בפרק השני, בתת הפרק העוסק בטיהור Purification.

כתיבת תגובה