Culture Agent

במשך האלף הראשון לספירה התנצרה כמעט כל אירופה, וכיסי פגאנים נותרו בעיקר בצפון הרחוק, מקום אליו עדיין לא הגיעו הנוצרים. בתפר שבין שני האלפים הם הצליחו להגיע לסקנדינביה ולרוסיה, וכך בעצם המקום היחיד שנותר עדיין פגאני היה בחופי הים הבלטי. המסדר הטבטוני במסעות הצלב בין המאה ה-12 ל-14 ניצרו גם אותם, אבל נכון למאה ה-11 הם היו עדיין פגאנים, בעוד הסקנדינבים כבר התנצרו.

מחקר חדש של חוקרים מאונ׳ קרדיף מצא על סמך ניתוח ביו מולקולרי של שרידי סוסים וניתוח איזוטופי סטרונציום של אמייל השן, שעל אף שהסקנדינבים התנצרו הם עדיין סחרו עם הפגאנים הבלטים וסיפקו להם סוסים לצורך קיום טקסי הקבורה שרווחו בעולם הפגאני עוד מתקופת הברזל. בין השימושים שמסופר על מה שעשו לסוסים הוא: ביתור לחצי או לרבע, עריפת ראשים, הפשטת עור, קבורה בחיים ביחד עם כל ציוד הרכיבה, שריפה ועוד.

מקור פולחן הסוסים הוא הודו-אירופי, ותרבויות רבות ממקור זה העריצו סוסים. הסוסים נחשבו כאמבלם של אלי פריון שונים, וכחלק מהעניין, גם ללידה מחדש ולפיכך לחיים שאחרי המוות (ומוות תוך כדי החיים, הידוע בשמו שינוי תודעה). הפגאנים היו נקברים עם סוסים ובחלק מהמקרים שבהם שרפו גופות, נשרפו עם הסוסים. לעיתים כשהנקבר היה חשוב באמת, הוא היה נקבר עם מרכבתו. הסוסים נחשבו כמי שמובילים את המתים אל עבר השאול, מעבר אל עולם המתים כלל גם שינוי תודעה ולפיכך צריכה של משקאות משכרים, את המשקאות האלה היו מכינים מחלב סוסות מותסס.

אל פריון הודו אירופי לדוגמה היה פוסידון, ועל כן נקשר לסוסים. אופיים ההפכפך של הסוסים והנטיה שלהם לפתוח בריצת אמוק הפך אותם גם לסמל התקפי הזעם ושינויי מצבי הרוח. גם פוסידון היה כזה. מסופר עליו שכשהיה מקבל התקפי זעם היה חובט בקלשונו באדמה ומעורר סערות בים, על כן הפך גם לאל הים. גם פרייר ופריה היו אלי פריון כאלה. אביהם היה ניורד, אל הים.האלים הללו כולם היו חלק מקבוצת אלי הואניר. מקור המילה ואניר היא במילה הפרוטו הודו-אירופית ל״אהבה״, ״תשוקה״, ״חיבור״ או ״ידידות״, wenh. יש הסוברים שזהו גם מקור המילה wóyh, שפירושה ״לעטוף״ או ״לחבק״, מילה שהתגלגלה והפכה למתארת את הצמח המטפס גפן היין. או שמא הכינוי הזה ליין הוא דווקא משום ששימש כאפרודיזיאק, או ככלי מתווך בכינוסים חברתיים. עד היום נהוג לשתות יין במפגשים.

הסוסים שימשו גם לצרכים מלחמתיים, וטירוף האמוק שלהם הוא אחד מהמקורות לברזרקר. לוחמים שהשתכרו כדי לקבל שכרון קרב, ניסו להדמות לסוסים. לוחמי הברזרקר הרבו להשתתף בפשיטות ימיות. סוסים שימשו לצורך גילוי עתידות, שניתח הן את איבריהם הפנימיים כמובן והן את התנהגותם באופן כללי. אחד מהשימושים העיקריים של גילוי העתידות היה בשאלה מתי הזמן הנכון לצאת למלחמה.

במיתולוגיה הקלטית הסוסים סימלו את הקשר לאדמה, וייצגו את פוריותה. לכן הם שימשו כטוטם, והתגלמו בדמותה של ריאנון הרכובה על הסוס הלבן. ריאנון היא בעצם פרסוניפיקציה של אלת הפריון הקלטית אפונה, ששמה נגזר מהמילה הקלטית לסוס Epos. ריאנון קשורה אטימולוגית למילים הקלטיות הן לעלמה (rhiain בוולשית) והן למלכה (rígan באירית עתיקה), והדבר רומז לנוהג של ההיירוס גאמוס, הנישואים המקודשים של מלכי הקלטים, שכפי שמספר עליהם ג׳רלד איש וויילס שבמסגרת הכתרתם היו מקיימים יחסי מין עם סוסה לבנה, ומיד לאחר מכן שוחטים אותה ואוכלים אותה.