Culture Agent

מה שאני כותב כאן הוא אמנם ספקולציה, אבל א׳ כל התאוריה האנתאוגנית היא ספקולציה אחת גדולה, ו-ב׳ מרגע שיש מאמרים מדעיים שאפשר להתבסס עליהם אז למה לא? (במקרה שלי לצורך העניין: Torjussen, Stian Sundell. 2014. “Milk as a symbol of immortality in the ‘Orphic’ gold tablets from Thurii and Pelinna”. Nordlit, no. 33 (November):35-46)

ארץ ישראל נחשבת ״ארץ זבת חלב ודבש״. והמשמעות: חלב ודבש הם שמות קוד לקיקאון, הבירה הפסיכדלית לכאורה שבה השתמשו במיסטריות היווניות ומי ששתה אותה הפך לבן אלמוות. אז כשבתורה כתוב שארץ ישראל היא זבת חלב ודבש, משמעות הדבר היא שמי ששותה את החלב הזה והדבש הזה, מגיעים אל המעלה הרוחנית שנקראת ״ארץ ישראל״. ואסביר. מקור החלב והדבש במיתולוגיה היוונית. אביו של זאוס שידע שאחד מילדיו יהרוג אותו ביקש להרוג את כל ילדיו, זאוס נמלט ממנו והוסתר בילדותו במערה על ידי נימפות שהאכילו אותו חלב ודבש. הדבש הוא מה שעושים ממנו את התמד, אם נרצה להיות שמרניים. אבל אם נרצה להיות נועזים, אז הדבש הוא טל הדבש שנוצר בשיבולים נגועות בראשית ההתפתחות של פטריית הארגוט. ומהו החלב?

בלוחות הזהב האורפיים שהתגלו בדרום איטליה ישנו מזמור שאומר "הפכת מבן תמותה לאל, כמו ילד שנפל אל החלב״ ( θεὸς ἐγένου ἐξ ἀνθρώπου· ἔριφος ἐς γάλα ἔπετες ). מסתבר שבאורפיזם ובדת היוונית בכלל, חניך שנכנס בטקס המסתורין או בקיצור מי ששותה מהקיקאון משול לתינוק שיונק משדי אימו, כאשר השדיים הם שדי האלה, והחלב שלה הוא המצע הפסיכדלי שמחבר את החניך בין העולם הזה לעולם שמעבר. והעולם שמעבר יכול להיות בשאול, או לחלופין בכוכבים. זו הסיבה שהכוכבים משובצים במה שנקרא ״שביל החלב״. הרקלס, שהיה בעצם ההתגלמות של האל באדם, ונחשב כבנו החורג של זאוס מבת תמותה (סוג של ישו), היה שנוא בשל כך על אשתו של זאוס, הרה. הרמס הערים על הרה וניסה לגרום להרקלס לינוק משדיה של הרה, כשהיא גילתה את זה היא הזדעזעה והחלב שלה נזל אל השמיים והפך לכוכבים. מה שמנסים לומר במיתוס הזה הוא שהאל יכול להתגלם באדם ולהכיר במהותו האלוהית אילו "יינק משדיה" של האלה האם.

%

אף אחד לא יודע איך נראה הקיקאון ובאיזה צבע הוא, אבל בגלל שהשעורה עצמה היא בצבע בז' או צהוב חיוור, ובהנחה שעשבי התיבול ששמו לא השפיעו על הצבע של המשקה או שבמקרה הגרוע נתנה לו גוון צהבהב-ירקרק, אפשר להניח שהוא גם היה נראה כמו משהו שמזכיר חלב. כך נראים מי שעורה.

ועכשיו אני רוצה שנקרא מחדש את הפסוק הזה ונחשוב על מה מדבר, מה זה ״חלב כליות חיטה״? ״חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר״ (דברים ל״ב י״ד). לפי דן מרקור ז״ל, אבי התאוריה על כך שהפולחן הישראלי מבוסס על הקיקאון, הפסוק שבא לפני ״ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור״, מדבר על הארגוט שטעמו כצפיחית בדבש וכלשד השמן.