Culture Agent

הגבר הוא אדם פגום, משום שהעוצמה שלו אינה תמידית. הוא עוצמתי עד שנגמר לו, ומרגע שזה קרה הוא נותר כמו ערוגה ריקה. הגבר מפחד מהרגע שבו יצטרך להצטדק על כך שכבר אין לו מה לתת לאישה. דווקא בכך עוצמתה, חרדת האין-אונות הגברית נובעת רק בגלל שהיא צריכה לקבל דין וחשבון. מתוקף היותה מעוררת גם לאחר האקט, מתקרבת דווקא היא למודל המתוקן של האדם.

הסבר אחר: ב"פוטנציאל האורגזטי" ארבעה שלבים: א. טעינה, ב. זקפה, ג. גמירה, ד. ירידת הזקפה. אצל הגבר, שלב ד' מגיע תמיד לאחר שלב ג', ועל כן הוא כביכול לא מעוניין להגיע לשלב ג' בכלל ונותר תקוע בשלב ב'. האישה לעומת זאת מצליחה להגיע לשלב ג' מבלי לחרוג אל שלב ד', ובכך היתרון שלה.

אם נמשיל את זה לטיפוס על הר, הגבר לא מסוגל להגיע אל הפסגה משום שכל הזמן הוא מעוניין לעלות ולעלות ואם יגיע אליה הדבר היחיד שיוכל לעשות זה רק לרדת. האישה, לעומתו, היא היחידה שיכולה להשתקע בה. המודל המתוקן של האדם הוא אותה הפסגה.

ועוד הסבר: בעוד האישה יכולה להגיע למולטי אורגזמה, הגבר לא. ובגלל שהגבר חרד מהרגע של אחרי האורגזמה, הרגע שלא יעמוד לו יותר, הוא כביכול מעדיף שלא לגמור בכלל. וכך יוצא המצב הפרדוקסלי שהגבר לא מעוניין לגמור אף פעם והאישה רוצה לגמור כמה שיותר. כלומר המגמה הגברית היא לדחוק והמגמה של האישה היא להניף. האורגזמה הגברית היא מגיעה מתוך דיכוי אורגזטי, זה מה שהופך אותו לפגום.