מעגל החיים ביוטיוב כולל לרוב את השלבים הבאים: העלאה לא חוקית של הסרטון, כמה עשרות אלפי צפיות בשבועיים או כמה שהוא באוויר, יש כמובן גם את בני האלמוות או את אלה שזכו להאריך ימים, אבל בחלק נכבד מהמקרים מגיעה חרב התאגידים שדורשת הסרת הסרטון ושולחת אותו לעולם שכולו טוב. ומה קורה אז?
ובכן, אל תחשבו שיש ממש דבר כזה שנקרא חיים לאחר המוות. אין דבר כזה. כשאתה מאפשר צפיה בסרטון לא חוקי, לא עשית בעצם שום דבר, אתה חשוף לאותו איום שהיית חשוף אליו כשהסרטון היה באוויר. ובכל זאת, גם עיר מתים היא דבר נפלא, ותמיד כיף לדעת שיש מי שנותן לסרטונים האלה יחס ; הכירו את Youtomb, בית הקברות לסרטונים. מדובר באתר שהוקם במסגרת מחקר של המכון הטכנולוגי MIT, ומהווה מין "מנהל אוכלוסין" של יוטיוב, לפחות בכל הנוגע לזמינות ואי-זמינות של הסרטונים בו.
כל סרטון שהוסר זוכה ל"מצבה" מהודרת, שעליה חקוקים פרטים רלוונטיים, למעשה כל המידע החופשי שניתן לקבל: כותרת, תיאור, גרף צפיות, מי היוזר שהעלה את הסרטון וכמובן מתי הוסר ולמה. בעיקר חשוב למה. בעזרת הכלי ניתן לקבל סטטיסטיקה על סיבת ההסרה של הסרטונים ועל ה"נפגעים" העיקריים, אבל מעבר לכך, ניתן גם לקבל מעט מושג על גודל התופעה ובעיקר על גודל תופעה אחרת: הסרה לא מוצדקת של סרטונים. צוות יוטיוב הרי לא יורד לפרטים כשמגיעה אליו דרישה להסרת סרטון, ולכן לא עושה יותר מדי בעיות למי שטוען שנפגע מסרטון כלשהוא. במקרים רבים ההסרה אינה מוצדקת, ובדיוק במקרים אלה בא לטפל Youtomb, שמספק את כל הסיוע האפשרי למשתמש שירצה לערער על הסרת הסרטון שלו.
אז מעניין אתכם באמת כמה רחבה התופעה? בטח תתפלאו לדעת שמתוך כרבע מיליון סרטונים שנסרקו עד כה על ידי האתר, רק 2% הוסרו בשל סיבות הקשורות להפרה של זכויות יוצרים ו-4% בשל הפרה של תקנון האתר. מבין הגופים הקנאיים ביותר לזכויותיהם ניתן למנות את וורנר, ויאקום וכמובן הטלוויזיה היפנית, ובעצם בדיוק אותם אלה שעשו הרבה רוח מאז ומתמיד בעניין.
Culture Agent 
להשאיר תגובה