לראשונה, ספר בעברית על חקר הגנוסטיקה

עד לפני 100 שנה הגנוסיס היה הערת שוליים בספרי ההיסטוריה. העובדה שנצרות ניסתה להעלים כל זכר לכפירה, נתנה את אותותיה לאורך ההיסטוריה בצד השני של המחשבה הדתית. בימי קדם, אף אחד לא עסק בשימור כתביה. בימי הביניים, האינקוויזיציה הוקמה כדי לשרש כל מופע שלה. בעת החדשה, היא החרימה כתבים ולעיתים אף העלתה על המוקד אנשים שהתרחקו יתר על המידה מהדוגמה האורדתוכוסית. היהודים כמובן לא תרמו להשארותם של כתבים מהעת העתיקה, וכל מה שנותר מההגות ה"אחרת", הוטמע בכתבי מיסטיקה, בין שאזוטרים יותר ובין שאזוטרים פחות, הווה אומר, הקבלה לסוגיה – תחום שגם ככה בעת החדשה הודר מארון הספרים היהודי מחשש להתפרצות כפרנית נוספת כפי שאירעה במאה ה-17. הקו המחשבתי המאיים על האורתודוכסיה התרכז בחילונות וברציונליזם יותר מאשר בשפה דתית.

ניתן לומר שההיסטוריוגרפיה הרשמית של חקר הגנוסיס החלה כשהנס יונס קשר את האקזיסטנציאליזם והניהיליזם למחשבה הגנוסטית, וגרשום שלום החל במקביל לחקור את הקבלה. ומאז, מאה שנה, החקר התקדם בעצלתיים אך עדיין הופיעו עוד ועוד כתבים. אבל מה בעברית?

פאסט פורוורד לשנות האלפיים. הכתבים היחידים שעוסקים בגנוסיס בספרות הפופולרית בעברית נמצאים בפרקי מבוא לספרי חקר קבלה, בעיקר בנסיונות להתכתש בשאלה מי השפיע על מי, והאם החוטרים הסוררים מהיהדות פיתחו את הקו המחשבתי של הקבלה והסיטו אותו, או שחזרו קווים קיימים שהוסוו והחזירו אותם לחיים. נראה כאילו שחקר הגנוסיס עצמו, ללא הצורך להשוות אותו לזרמים אחרים, ובטח מחוץ להקשר היהודי, לא קיים. גילוי מגילות נאג' חמדי, מהתגליות החשובות של המאה העשרים, כאילו פסח על העברית. עד עכשיו.

הוצאת רסלינג מוציאה לקט של כתבים מתורגמים מאסופת נאג' חמדי, בתרגום ועריכה של ד"ר יונתן כהנא הכולל גם מבוא קצר ואפילוג קצת יותר רחב, תרגום של מאמר מכונן של הנס יונס – שכאמור, שלושת אלה מהווים לדעתי את הפעם הראשונה שהתורה הזאת מקבלת במה מהוצאת ספרים ישראלית, בשפה העברית. נכון, יותם חותם עסק בגנוסיס לפני כעשור בספרו "גנוסיס מודרני וציונות", אבל הוא עסק בעיקר בקו המחשבתי והפוליטי ופחות בקו הדתי. יותם חותם הביא לקורא העברי הד של האסכולה אותה הוביל אריק פוגלין, ועל פיה תורות פוליטיות במאה העשרים שחתרו למשיחיות שאבו את המוטיבציה שלהם מאותו מקור שהגנוסיס שאב אותן. אבל, שוב, בהקשר היהודי. כהנא עושה את זה לראשונה בהקשר שאינו יודוצנטרי. אני חושב שזו בשורה מרגשת. ומי כמוכם יודע שהאתר הזה עוסק בגנוסיס לאורך השנים, וזוהי סיבה למסיבה.

נ.ב את השערתי על העדר מקורות עבריים שעוסקים פרופר במיתוס הבריאה הגנוסטי, מחזקת קריאה שלי בפוסט שפרסם לפני כ-7 שנים תומר פרסיקו.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה