עז כנמר

ככה אנחנו אוהבים את המשיחים שלנו. סובלים, מיוסרים, מודרים, על סף תבוסה ובושה. ואז מתקאמבקים כמו גדולים. זוהי הביאה השניה של טייגר וודס.

ואגב בושה. אפשר לראות דבר מעניין בתנ"ך. שלושה משיחים שהודרו נקשרו עם עבודת הבעל, ושמם הוסב משם הבעל ל"בושת". המשותף לשלושת המשיחים הללו הוא שכולם מזרע רחל: גדעון משבט מנשה ושאול משבט בנימין, שבנו נקרא איש-בושת וקילל את בנו יהונתן על שבחר בבן ישי "לבושתך ולבושת ערוות אמך".

שניהם נקראו על שם ריבם עם הבעל, ירובעל ומריבעל. שניהם נלחמו בעמק יזרעאל, שנקרא בתנ"ך "בקעת מגידו". המלך השלישי שנלחם "בבקעת מגידון" היה אחאב משבט אפרים שגם לו היה רומן עם הבעל וגם הוא מת (כמו שאול) אך ניצח (כמו גדעון).

העובדה שגם אחרי שנפצע עדיין נלחם בכוחותיו האחרונים והוביל את ישראל לנצחון נזקפה לזכותו והוא נחשב כאבטיפוס למשיח בן יוסף ומי שזכה למספד (זכריה י"ב) בדיוק כפי שיאשיהו שנחשב כאבטיפוס למשיח בן דוד זכה למספד על ידי ירמיהו. וגם הוא מת, אבל לא בבקעה אלא ב"הר מגידון".

הר מגידו הוא הר תבור הידוע גם בשמו "רמות יששכר". והסיבה שאני מזכיר זאת היא מפני שדיברנו על בושת. אבימלך בן גדעון נהרג בידי אישה וזה נחשב לו כבושה, הוא תבע מנערו להרוג אותו בדיוק כפי ששאול תבע מנערו להרוג אותו. הוא תבע כדי שלא יאמרו שהוא מת בצורה מבישה כמו עוד אדם שנלחם והפסיד בעמק יזרעאל, סיסרא. במקום זה הוא רצה למות בצורה הירואית, כמו ששאול ימות.

אפשר לשים לב שכל האויבים נגדם נלחמו המלכים מתוארים בתנ"ך כיושבי עמקים. מדיין, עמלק ובני קדם, הארמים. לעומת זאת המלכים מתוארים כיושבים על ההר – שומרון, שכם והגבעה. האויבים מתוארים כבעלי רכב ברזל, אחאב הוא היחיד שגם לו היה רכב ברזל אך במותו מצוין שהדם שלו שטף את רכב הברזל ואת הטיפות שנזלו ממנו ליקקו הכלבים, בדיוק כפי שגיבורי גדעון נבחרו, על פי הצורה בה שתו מים. צורה משפילה.

מה אני מנסה לומר? הבושה, ההשפלה, היא דרך היסורים של המשיח. חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהנראטיב שלו. הקאמבק שלו הוא המלכתו המחודשת. טייגר וודס אינו אלא משיח פופ נוסף.

בתנ"ך הרבה מהמשיחים מתוארים בצמידות עם זונות: יהודה זנה עם כלתו תמר, שמשון התאהב באישה זונה מעזה, יפתח הגלעדי היה "בן אישה זונה". במסכת ראש השנה כ"ה עמוד ב' שקולים שני אלה – יפתח ושמשון ביחד עם ירובעל, כמשה, אהרון ושמואל. כדי לומר ש"כל משיח לדורו": "'משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו', שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם, לומר לך: ירובעל בדורו כמשה בדורו, בדן (שמשון) בדורו כאהרן בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים". אז בפעם הבאה שתקראו על הבילויים האינסופיים של טייגר וודס עם זונות, תזכרו למה הוא המשיח

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.