טכנומיסטיקה – הקדמה קצרה

טכנומיסטיקה - הקדמה קצרה אני שואל את המושג שעידו הרטוגזון אימץ למיסטיקה של הטכנולוגיה / המטאפיזיקה של הסייברספייס / הפילוסופיה של התרבות הדיגיטלית – תחום שמשום מה מצאתי את עצמי נשאב אליו אפילו יותר, עם הקמתו של הבלוג הזה. נשאב עד כדי כך שהחלטתי ללמוד אותו באופן רציני. ואת הסיכום הזה שרבטתי כדי להסביר בקצרה מי ומה, על מה מדובר ולמה לדעתי זה תחום בר-מחקר. ומסתבר בהחלט שזה תחום בר-מחקר (הד"ר אמר!). ומי יודע, אולי כשאגיע לשלב התזה אכתוב עליו גם בשפה אקדמית. בכל אופן, הנה התמצית של התמצית בראשי פרקים.

:: . ::

פילוסופיה
המיסטיקה של הטכנולוגיה עוסקת בעיקר בסוגיות כגון: מהות הרע, גוף/נפש וחקר האמת. הטכנולוגיה אופטימיסטית, ובתפיסתה הרע והטוב יונקים מאותו מקור. בהתאם, היא גם הוליסטית, ובתפיסתה הגוף והנפש יונקים מאותו מקור. שלמות החומר שקולה לשלמות הרוח. התרבות הפופולרית דוגלת בחופש מחשבתי – הממסד מוכר לנו שקר, אנחנו חותרים אחרי האמת. האמת היא טרנסצנדנטית ונצחית, ולכן יש להגיע לחוויה אקסטטית ועל-חושית כדי לחוות אותה. החוויה היא חווית הסייבר, חוויה של שקיפות ושחרור מהחומריות. שחרור זה יביא לחיבור בלתי אמצעי עם האחד. התרבות הפופולרית דוגלת בכל הנגזרות של האחד: האחדה, איחוד, אחידות, ייחודיות וכו'.

:: . ::

מיסטיקה
קיים דמיון בין המיסטיקה הזו למיסטיקות אחרות כגון בודהיזם, קבלה, גנוסיס ונאופלטוניזם. קווי הדמיון הם בין השאר: דטרמיניזם, ניהיליזם, הוליזם, שלילת המגדר והמיניות, דואליזם לעומת אידאליזם וכו'. עם זאת, זוהי אינה מיסטיקה אקלקטית, היא רואה במיסטיקות האחרות עיוות, והיא "מחזירה עטרה ליושנה".

:: . ::

מטאפיזיקה
בעולם הנחות האלמנטים של הידע, המחשבות, נאלצים להיות מבודדים. אבל ככל שהם מתעלים, כך הם חוזרים אל כור מחצבתם, האחדות המושלמת. האחד הוא מכלול האלמנטים האלה, הידע הקולקטיבי. האלמנטים שואפים להתעלות, אבל כוח כבידה מושך אותם בחזרה למטה וכופה עליהם את הבדידות. הכח הזה הוא האגו, וכדי להאחיד את הידע צריך לוותר עליו, ולהגיע לידי שקיפות [1]. שקיפות היא חיבור אל הידע היסודי, והתעלות אל מעבר לסף הרגש. הרגש הוא ביטוי חושי, ומציאות כזו היא על-חושית. כדי להפטר מן הרגש יש לצמצם את התקשורת החושית. האינטרנט, לדוגמה, הוא תקשורת מינימליסטית ביותר. ויתור על האגו הוא שיתופיות, ובעזרתה מתרכבות מחדש ישויות הידע, אל מכלול. מכלול הידע בנוי בצורה של פלרומה, שבתוכה פועלים איאונים, כוחות המשפיעים על ניתוב הידע (הייפ, טאבו וכו').

:: . ::

היסטוריה ופוליטיקה
התרבות הטכנולוגית היא שלוחה של הליברליזם, ומשיקה לתרבויות כגון: קפיטליזם/צריכה, מדע, פנטזיה, פסיכדליה, קלאבינג וניו אייג'. ההתפתחות של כולן היתה מקבילה, היא החלה במהפכה התעשייתית ותפסה תאוצה לאחר מלחמות העולם. כולן הן למעשה תרבות אחת שמכילה את כולם: התרבות הפופולרית / תרבות ההמונים. היא נקראת כך מפני שהיא מנסה להוציא את האמת המיסטית שהיתה בעבר מנת חלקם של יודעי דבר, אל ההמונים. התרבות הפופולרית היא תרבות נגד לתרבות השלטת. התרבות השלטת מייצגת את השמרנות, הדת והסמכותנות.

:: . ::

דיאלקטיקה
הדיאלקטיקה של תרבות אחת כנגד השניה היא במונחי אור/חושך, אמת/שקר, צדק/רשע, חופש/עבדות וכו'. לדוגמה: הליברלים הם נאורים והדתיים הם חשוכים. הליברלים דוגלים בחירות, שחרור מכבלי המסורת. לעומת: הטלוויזיה היא השטן, ברוק הכבד יש מסרים שטניים, ובמונחים דתיים: התורה היא אור, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. המלחמה, אם כך, היא "מלחמת בני אור בבני חושך" – ברור כי האור ינצח, אך השאלה היא: מי בן האור ומי בן החושך?

:: . ::

סמלים
כל טקסט פופולרי ניתן לפרשנות אלגורית – לרוב בכלים של מיסטיקה נוצרית או קבלית. הטקסטים כוללים מושגים וסמלים מהעולמות האלה. רוב הטקסטים עוסקים במושגים כמו חופש, אהבה ואמת. ארבעת היסודות תופסים חלק חשוב בעולם הדימויים האלגורי, בדרך כלל תשוקה תתבטא בביטוי עז של אחד מהם. הטקסטים יעסקו בנגזרות חושיות של התודעה, על מנת להביע את התשוקה הזו. ברוב המקרים העיסוק המיסטי הוא סמוי, אך לא מעט ז'אנרים עסקו בנושא באופן מפורש: רוק מתקדם, טראנס, מטאל וכו'.

:: . ::

ערכים
הניגוד בין התרבות הפופולרית לבין התרבות השמרנית, מתבטא בצורת הניגוד בין רציונליזם לרומנטיציזם. הערכים של שתי התפיסות מנוגדים, ומן הסתם גם הכלים. התרבות הפופולרית היא תעשייתית, ומשתמשת בעיקר בכלי מתכת. הרומנטיקה, לעומתה, דגלה בשימוש בכלי העץ ובעבודת יד. המגמה התעשייתית המשיכה אל תוך המאה העשרים, כשרוב הכלים הפכו לאלקטרוניים. בהתאם, נזנחו האידאלים של הרומנטיציזם, ככל שהטכנולוגיה הושרשה: מושגים כמו לאומיות, אותנטיות, רגש וכו' הלכו ונעלמו, החליפו אותם מושגים כמו גלובליות, המוניות וניכור – הטכנולוגיה מעודדת אותו, או לכל הפחות גורמת אליו. הרומנטיקה וההתרפקות על העבר הם מנת חלקו של הממסד השמרני, הרציונליזם וההתרפקות על העתיד הם מנת חלקה של התרבות הפופולרית.

:: . ::

[1] שקיפות בתרבות הפופולרית: אמן נתפס כיום כמשרת, שמהווה רק "תחנת ממסר", לאמנות שלו. הוא שקוף יחסית אליה, ומנסה שלא להוות חיץ בין האמנות לבין הקהל. בתפיסה המסורתית, בניגוד לכך, תפקידו של האמן היה לתת את הביטוי העצמי שלו, בתרומה שלו הוא "שיבש" את המסר המקורי. גם אהבה – ובעיקר זו שמבוטאת בטקסטים הפופולריים – היא סוג של שקיפות, שתי ישויות מתחברות דרך תחנת הממסר של ארוס. ארוס הוא התשוקה של האלמנטים, המונאדות, להתאחד. האינטרנט מהווה סוג של מדיום כזה, בשל החיבור הבלתי אמצעי שהוא מהווה למכלול הידע. זהו המימד האירוטי של האינטנט, מקור האהבה (או שמא האחד בעצמו)

:: . ::

ביבליוגרפיה משוערת
ספרות כללית

ספרות בעברית

  • טכנומיסטיקה - הקדמה קצרה
  • טכנומיסטיקה - הקדמה קצרה
  • טכנומיסטיקה - הקדמה קצרה
  • טכנומיסטיקה - הקדמה קצרה

One thought on “טכנומיסטיקה – הקדמה קצרה

  1. מעניין מאוד. אני יכול להוסיף מצדי שנדמה לי שיש כל מיני סוגים של טכנומיסטיקות, דרכים שונות להבין את המושג הזה וכל מיני זרמים שאנשים יכולים להתייחס אליהם כשהם כותבים בנושא. אולי אני אתייחס לזה גם בבלוג שלי. בקרוב בעז"ה יצא ספר שלי בנושא ושם תופיע העמדה שלי בעניין.
    זה מעניין מאוד לקרוא עוד זוויות שונות על התחום.
    כל טוב,
    עידו

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.