הפטריות של הפלישתים

הפטריות של הפלישתים

בספר שמואל א׳ ו׳ מסופר שלאחר שארון הברית נשבה על ידי הפלשתים, הוא הוצב באשדוד. ואז פרצה מגפה של ״טחורים״, או יותר נכון של ״עפלים״, שלא ברור מה היא אבל זה ייאש את הפלישתים והם הבינו שהנגעים באו אליהם בגלל שהתגרו בה׳. אז הם החליטו להחזיר את זה ליהודה, ושמו את הארון על עגלת שוורים […]

הקונפדרציה הישראלית כ״אילאף״

הקונפדרציה הישראלית כ״אילאף״

האנקדוטה שפרופ׳ קידר מעלה בסרטון הזה פותחת לי פתח להסביר את התנ״ך בצורה טובה יותר אם מתייחסים למוסדות חברתיים שהיו מקובלים בחברה השמית הנוודית מימים ימימה. מקובלנו שהאבות חיו באורח חיים נוודי שנשתמר מאוחר יותר בקרב השכנים של עם ישראל, כגון בני ישמעאל, עשו וקטורה. ולכן אין לראות את עם ישראל תלוש ממה שהיה מקובל […]

החמור והאריה כאטריבוטים משיחיים

החמור והאריה כאטריבוטים משיחיים

מיהו בכור יעקב האמיתי, והאם יוכר ככזה באחרית הימים? למה חמור, נחש ואריה מופיעים בשלל סיפורים תנ״כיים. ומה האטריבוטים האלה מנסים לומר? ב״צוואת השבטים״, יש מסורת אחרת על הדודאים. בבראשית ל׳ המקרה מתואר כך שראובן הביא את הדודאים לאמו לאחר שמצא, ואז רחל חשקה בהם והציעה עסקה בתמורה לדודאים. לאה נזפה ברחל ״המעט קחתך את […]

למלא את השנים החסרות

למלא את השנים החסרות

הרהורים בדבר כרונולוגיית ״השנים החסרות״, ונסיון לפשר בין הסתירות המקראיות על אודות הממלכה הפרסית שלפי מה שאני מניח כאן נובעות בגלל המחלוקת הפנים-יהודית בדבר תחילתה של תקופת שעבוד המלכויות – האם בזמן הכיבוש הרומאי, או רק עם חורבן הבית. רעיון שעלה לי בעקבות חווית הקריאה בספר ״מדרשי גאולה״. אני כבר שנים מתקמצן לקנות את הספר […]

התנ"ך כמניפסט טכנולוגי

בתנ"ך המתכת בעקביות מוזכרת לגנאי חוץ מאם היא קשורה לפולחן ה'. כל מלכי ישראל שהיו להם מרכבות וסוסים גם הם מוזכרים לגנאי. נדמה כאילו הסופר התנ"כי לא רק שמשלים עם העובדה שבני ישראל מפגרים טכנולוגית אחרי אויביהם, אלא זה גם דבר רצוי. לא גזרת גורל, אלא מתת אל. הגויים מגיעים מתרבויות בהן חרשות המתכת נפוצה […]