העדנה המחודשת שיש לארון הספרים היהודי, כמו בעצם כל העיסוק המחודש ברוחניות בתקופת הניו אייג', הפכו את הדת למשהו מגזיני. וזה נראה מוזר ואפילו מעט מקומם, לראות את היהדות מתכווצת לספר בסגנון "101 אלבומים שצריך לשמוע לפני שמתים"… אני לא יודע אם לקרוא לזה פופולריזציה או קפיטליזציה או חפצון, אבל הרעיון שיהדות תהפוך להיות מוצר […]
בהיותו של חיים-נחמן ביאליק המשורר הלאומי שנמצא בלב הקונצנזוס הוא נמנע מלהביע דעתו הפוליטית בפומבי, כדי לא להחשף ולסכן את מעמדו. ביאליק גם נמנע מלהיות יותר מדי גלוי לב בקשר לחייו האישיים מתוקף המעמד, ולכן בחר לעסוק בנושאים שנחשבים נייטרליים כמו אגדות ילדים ועיבודים לסיפורי חז"ל שבהם הוא יכול להסתתר ולכתוב בצורה אימפרסונלית. כך, בחסות […]
במשך המאה העשרים התעוררה בביקורת המקרא גישה שטענה שלאור העובדה שלא נמצאו תימוכים מדעיים לסיפורי התנ"ך, הרי שהם בגדר בדותות ולמעשה עד שלא תמצא ראיה לסיפור כלשהוא הוא בחזקת שקר. הגישה הזאת, שנקראה הגישה המינימליסטית, טענה שהתנ"ך בהיותו בדוי יכול להיות מיתולוגיה, כתב פוליטי או סתם ספרות יפה. כך טענו על ממלכת דוד ששכנה בשטח […]
כתר ארם צובא הוא הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, שנכתב בהדרכת בעל המסורה אהרן בן אשר בטבריה במאה העשירית לספירה. מסעותיו ותלאותיו של הספר עד לבית הכנסת של חלב, שם נשמר במשך 600 שנה, מעניינות כשלעצמן, אבל קורותיו במשך העשור שבין 1947 ל-1957 ובין 1957 ועד היום, הן שמעסיקות אותנו. בית הכנסת הגדול של חלב […]
ישראל קנוהל משפץ את התזה שלו על ראשית עם ישראל בעזרת ספקולציות שנובעות מפרק מוזר בתהילים (ס"ח) – יציאת מצרים לא היתה במדבר סיני אלא דווקא במורדות רמת הגולן, והיא בכלל לא היתה יציאה, לא היינו עבדים לפרעה במצרים אלא דווקא בארץ כנען, הר סיני הוא החרמון, ים סוף הוא ימת החולה שמכוסה בסוף ובקיצור […]