בוולנסיה שבספרד התפתח סוג מיוחד של מוסיקה אלקטרונית, שבשנות התשעים המאוחרות נקרא "מאקינה", אבל בסוף שנות השמונים היה תערובת של EBM ושל רוק גותי. תחשבו על הפינגווין. הקטע הזה לא ממש אלקטרוני כפי שאנו מגדירים אלקטרוניקה, הוא נשמע יותר כמו קטע אינסטרומנטלי של יהודה פוליקר מהתקופה הזאת. אבל בספרד הם הגדירו אותו סינתפופ והוא היה […]
בסוף שנות התשעים, בזמן שישראל ידעה יציבות בטחונית והראתה סימנים של יציאה מהמיתון הכלכלי, סצינת המועדונים הישראלית החלה לפרוח במה שהתפתח לקלאב-לאנד מרשים. אנשים חושבים שההאדרה של התקופה ההיא היא בגדר הגזמה, אבל ברצינות – באמת קרה משהו בישראל באותה התקופה. Global Underground, סדרת האוספים הבריטית, נניח, החלה את דרכה עם הוצאת סט של טוני […]
מצאתי את עצמי רושם חוות דעת נוספת, וחשבתי שאין סיבה שלא אעבד את זה לביקורת שלמה, למרות שכבר כתבתי בעבר כזו באופן מינימלי כאן. אז הרי לכם: "לרקוד עם דמעות העיניים" הוא ספר-תחקיר מאת העיתונאי ניסן שור, שעוסק בהיסטוריה של תרבות המועדונים הישראלית, וגם עובד לסדרה של שלוש תוכניות בערוץ 8. ראוי לציין שהוא תחקיר […]
באפריל 2006 נפוץ כאש בשדה קוצים קטע שהועלה בפורום טלוויזיה.נט, המתעד אירוח (משעשע למדי, בגלל הסקרררץ' עם השלט) של אילן בן שחר ותקליטן חובב שנקרא ד"ר שרמן בתוכנית "בין הכסאות" עם עמוס ארבל. ארבל, מתייחס אל מקצוע הדיג'יי באוריינטליזם שכזה, מדובר בתחום אקזוטי ונלוז מבחינת ערוץ 1, שכמו אף אחד בארץ עדיין לא יודע להעריך […]
השיר הזה של להקת דני ווילסון – שהיא בכלל לא להקה של מוסיקה אלקטרונית וגם לא באגי, אלא סתם להקת פופ ששרה שירים בסגנון רמי קליינשטיין בשנות השמונים, אבל כן, השיר עוסק במה שאתם חושבים ומדבר על זה מפורשות, "קיץ האהבה השני" שבו היה אסיד ברדיו ואהבה באוויר – גורם לי לחשוב על דימוי דתי-פסיכדלי […]