אם היינו מסתמכים על חז״ל, כל מה שקשור ליהדות מצרים כנראה היה נשכח, על אף שבתקופת המשנה אלכסנדריה היתה ה״ניו-יורק״ של היום, והאוכלוסיה היהודית תפסה מקום חשוב בחיי החברה והרוח שם. פילון האלכסנדרוני היה פילוסוף ומנהיג בקהילה היהודית שם, ומסתבר שגם אחיו של גובה המיסים הראשי במצרים, שאולי העובדה שבנו היה מהנציבים ביהודה לפני החורבן […]
היהדות כפי שאנו מכירים אותה כיום התפתחה מהפילוסופיה היוונית. המונותאיזם הגיע מהפילוסופיה היוונית, וגם האוניברסליזם ולפיכך רעיון המיסיון האוניברסלי. הרעיון המרכזי ביהדות הוא ״תיקון העולם״ ו״קידוש שם שמים״. את שני הדברים האלה עושים על ידי גילוי העובדה שיש בעל בית לעולם, ואת הדבר הזה עושים יהודים מימים ימימה. בתקופה שבה כולם היו עובדי אלילים, המטרה […]
בתנ"ך המתכת בעקביות מוזכרת לגנאי חוץ מאם היא קשורה לפולחן ה'. כל מלכי ישראל שהיו להם מרכבות וסוסים גם הם מוזכרים לגנאי. נדמה כאילו הסופר התנ"כי לא רק שמשלים עם העובדה שבני ישראל מפגרים טכנולוגית אחרי אויביהם, אלא זה גם דבר רצוי. לא גזרת גורל, אלא מתת אל. הגויים מגיעים מתרבויות בהן חרשות המתכת נפוצה […]
בהיותו של חיים-נחמן ביאליק המשורר הלאומי שנמצא בלב הקונצנזוס הוא נמנע מלהביע דעתו הפוליטית בפומבי, כדי לא להחשף ולסכן את מעמדו. ביאליק גם נמנע מלהיות יותר מדי גלוי לב בקשר לחייו האישיים מתוקף המעמד, ולכן בחר לעסוק בנושאים שנחשבים נייטרליים כמו אגדות ילדים ועיבודים לסיפורי חז"ל שבהם הוא יכול להסתתר ולכתוב בצורה אימפרסונלית. כך, בחסות […]
בימים עברו כשדרכי הגישה למקומות רחוקים היו מוגבלות, ארוכות ומפרכות, התקשורת היתה לקויה וכל מה שהיה ניתן לדעת על אותם המקומות היה רק שברי מידע ופנטזיות, היה מקובל לחשוב שאם "כאן" רע אז "שם" טוב – מבחינה חומרית, רוחנית ומוסרית. מעבר להרים ומעבר לים היו אדמות עשירות ואוצרות, אנשים חכמים יותר או לפחות כאלה שהרשו […]