תגית: פילוסופיה
-
לאן נעלם פילון
אם היינו מסתמכים על חז״ל, כל מה שקשור ליהדות מצרים כנראה היה נשכח, על אף שבתקופת המשנה אלכסנדריה היתה ה״ניו-יורק״ של היום, והאוכלוסיה היהודית תפסה מקום חשוב בחיי החברה והרוח שם. פילון האלכסנדרוני היה פילוסוף ומנהיג בקהילה היהודית שם, ומסתבר שגם אחיו של גובה המיסים הראשי במצרים, שאולי העובדה שבנו היה מהנציבים ביהודה לפני החורבן […]
-
מקורות המיסיון ביהדות העתיקה
היהדות כפי שאנו מכירים אותה כיום התפתחה מהפילוסופיה היוונית. המונותאיזם הגיע מהפילוסופיה היוונית, וגם האוניברסליזם ולפיכך רעיון המיסיון האוניברסלי. הרעיון המרכזי ביהדות הוא ״תיקון העולם״ ו״קידוש שם שמים״. את שני הדברים האלה עושים על ידי גילוי העובדה שיש בעל בית לעולם, ואת הדבר הזה עושים יהודים מימים ימימה. בתקופה שבה כולם היו עובדי אלילים, המטרה […]
-
התנ"ך כמניפסט טכנולוגי
בתנ"ך המתכת בעקביות מוזכרת לגנאי חוץ מאם היא קשורה לפולחן ה'. כל מלכי ישראל שהיו להם מרכבות וסוסים גם הם מוזכרים לגנאי. נדמה כאילו הסופר התנ"כי לא רק שמשלים עם העובדה שבני ישראל מפגרים טכנולוגית אחרי אויביהם, אלא זה גם דבר רצוי. לא גזרת גורל, אלא מתת אל. הגויים מגיעים מתרבויות בהן חרשות המתכת נפוצה […]
-
מסע אל כבשונות הלב
בהיותו של חיים-נחמן ביאליק המשורר הלאומי שנמצא בלב הקונצנזוס הוא נמנע מלהביע דעתו הפוליטית בפומבי, כדי לא להחשף ולסכן את מעמדו. ביאליק גם נמנע מלהיות יותר מדי גלוי לב בקשר לחייו האישיים מתוקף המעמד, ולכן בחר לעסוק בנושאים שנחשבים נייטרליים כמו אגדות ילדים ועיבודים לסיפורי חז"ל שבהם הוא יכול להסתתר ולכתוב בצורה אימפרסונלית. כך, בחסות […]
-
אבל אני רוצה להיות שם
בימים עברו כשדרכי הגישה למקומות רחוקים היו מוגבלות, ארוכות ומפרכות, התקשורת היתה לקויה וכל מה שהיה ניתן לדעת על אותם המקומות היה רק שברי מידע ופנטזיות, היה מקובל לחשוב שאם "כאן" רע אז "שם" טוב – מבחינה חומרית, רוחנית ומוסרית. מעבר להרים ומעבר לים היו אדמות עשירות ואוצרות, אנשים חכמים יותר או לפחות כאלה שהרשו […]
-
הסוד כמצב תודעתי
המילה סוד טומנת בחובה פרדוקס. הרי אם הדבר הוא בגדר סוד, אין לבטא אותו. מרגע שהוא מקבל ייצוג כלשהוא, מרגע שהוא מוגדר "סוד", הרי כבר ניתן לדבר אודותיו, כל שכן לספר אותו והרי הוא כבר לא סוד. מרגע שניתן לגלות אותו, שוב הוא לא סודי. מרגע שאפילו אני, ששומר את הסוד הזה מפני אחרים, יודע […]
-
אקלזיאסטס האקזיסטנציאלי
אני אוהב לקרוא את חיים שפירא. סגנון הכתיבה שלו קולח מאוד, שנון מאוד, הוא משבץ בין ההגיגים שלו הומור ואמרות של הוגים שונים, חלקם רוסים, חלקם יהודים. הוא נוחל כבוד לאלה שצריך לחלוק להם כבוד, יש לו טעם טוב, הוא מרתק, הוא יודע להעביר את הדברים שלו בצורה מצויינת, הוא התברך בעיקר בכשרון להפוך להרצאה […]
-
במחשבה שניה
בשנים האחרונות יש אינפלציה לספרי מבוא לפילוסופיה, וזה טוב, כי כשאני ביקשתי ללמוד את התחום הזה לא היה לי מבחר של ספרים שבהם אני יכול ללמוד את התחום בצורה מרוכזת. הספר הפופולרי שאני זוכר היה זה של יובל שטייניץ, שיצא ב-1987 ונשאר משום מה פופולרי גם מאוחר יותר (למרות ארכאיותו המסויימת, בכתיבה ובסיקור), כנראה בגלל […]
-
פסגת ההיסטוריה
כל פילוסוף מהפכן מתיימר להכריז שהפילוסופיה שלו היא פסגת ההיסטוריה – משלימה את כל מה שהיה לפניו, או משחזרת את מה שהיה ידוע ונשכח. גם הרמב"ם היה כזה, אלא שבמקרה שלו מדובר בידע מסוג אחר. על פי המיתוס של הרמב"ם, קיים ידע שמגלם בתוכו את כל סודות האלוהות. הידע הזה, בהיותו נפיץ, ראוי לשמירה קנאית […]
-
עם הספר
"חמישים הוגים יהודים", ספרו של הרב דן כהן-שרבוק (יוצא כעת בהוצאת "רסלינג"), אמור להיות "מבט פנורמי" על 2000 שנות הגות יהודית. בפועל הוא מציג רק חצי תמונה ולו בשל העובדה שהוא מתעלם מההגות הדתית בת זמננו. וכשהוא נוגע בה, הוא עושה זאת רק מהכיוון החדשני ולא השמרני, כלומר להוגים החרדיים (שמסתגרים בארבע אמות הדת) אין […]